ריטב"א/יומא/יא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית המיוחד לדירה כו'. יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה וקשיא להו לרבנן ז"ל דהא תניא במנחו' בית שער ואכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה ואמרינן נמי בפ"ק דסוכה גבי שתי סוכות של יוצרים הפנימית חייבת במזוזה והחיצונה פטורה ופרכי' ותיהוי החיצונה כבית שער לפנימית ונתחייבת. תירץ רש"י ז"ל דהכא מדאורייתא קתני דפטור והתם קתני דחייבי' מדרבנן. ולא מחוור לפום מאי דפרישנא לעיל דשערי עיירות ומדינה לא מחייבי אלא מדרבנן. וא"כ כי קתני יכול שאני מרבה בית שער וכו' אפילו מדרבנן נמי פטר להו אבל נראה כי רש"י ז"ל סובר דשערי עיירו' ומדינות מדאורייתא מחייבי. ורבינו אלפאסי ז"ל פי' דבית שער הפתוחה למקום חיוב כגון לבתים או לחצר חייבין וכי קתני הכא דפטורין בשפתוחין למקום הפטור כגון גנה ודכותה. ואכסדרה אאכסדרה לא קשיא כדפרקי' התם במנחות דהא באכסדרה דבי רב שהדפנות מגיעות עד למעלה והא באכסדרה דעלמא שעשויה חלונות חלונות. ור"ז ז"ל פירש דהכא בית שער של אכסדרה ושל מרפסת קאמר וקרובין דבריו לדברי רבינו אלפאסי ז"ל. ומיהו קשה לשון הברייתא דקתני יצאו אלו שהן פטורין והוה ליה למיתני יצא זה שאין עשוי לדירה דלא איירי אלא בבית שער:
יצאו אלו שאין עשויין לכבוד. פי' מורי ז"ל דכיון שאינן עשויין לכבוד פטורין מן המזוזה ואפילו בחדשים שלא נשתמש בהן מעולם דאי לא פשיט' ואע"ג דהזמינו לבית הכסא לענין קרית שמע בעיא ולא איפשיטא הכא לגבי מזוזות אמעיטא כיון שאינה עשויה לכבוד:
יצאו אלו שהן קדש. פי' והא מתנייתא דלא כרבנן דלשכה דמחייבה לה במזוזה. וא"ת והא דפרישנא לעיל טעמא דרבי יהודה בלשכה משום דדירה בעל כרחה לא שמה דירה אמאי לא פרישנא טעמא דידה מפני שהן קדש. וי"ל דודאי לאו היינו טעמא דר' יהודה דא"כ ליכא למיגזר בה משום שלא יאמרו כהן בבית האסורין הוא חבוש דהא כולי עלמא ידעי דמפני שהיא קדש פטורה מן המזוזה ומדגזר בה רבי יהודה מכלל דלית ליה האי טעמא דיצאו אלו שהן קדש וא"ת והא לקמן קתני ר' יאודה גבי נגעי בתים דמקום מקודש אינו מטמא בנגעים. ולקמן בסוגיין מדמי' דין מזוזה לטומ' נגעים. י"ל דכי מדמינן להו אהדרי ה"מ לענין אי בעי' בית המיוחד לו או לא. אבל בההיא דרבי יהודה דמטהר ליה מפני שהוא מקום מקודש דוקא לענין טומאה איכא למימר הכין שאין טומאת נגעים במקום קדושה. אבל לענין מזוזה כל שכן דמקום מקודש עדיף למזוזה טפי כל היכא דחשבי' ליה בית דירה לענין זה.
תיובתא. פי' דלא מצי' לפרושי מתנייתא בשמתקשטות בו. חדא דקתני לה סתמא ועוד דא"כ היה לו לומר יכול שאני מרבה בשאין מתקשטות בו כדקתני באידך יכול שאני מרבה כן פרשו בתוספות. ופסקו רבוותא דבית התבן ובית האוצרות פטורה מן המזוזה אפי' בסתמא כדקתני בסמוך בהא דתני רב שמואל קמיה דרבא. ובית המדרש ובית הכנסת פטורין מן המזוזה כמתנייתא דהכא וכדתניא לקמן וחכמים פוטרין בשאין בה בית דירה לחזן. ושערי עיירות ושערי מדינות חייבין במזוזה מדרבנן ובמקום שיש לחוש לסכנה פטורין. ועל זה סומכין במבצרות שרובן ישראל שלא לתת בשעריה מזוזה:
תני רב שמואל וכו'. יש גורסין ושער מדינות ולאו שער מדינה ממש דא"כ היכי אמר ליה דשער מדינה תנאי היא שאין לך שער מדינה שאין רגליה גבוהין עשרה ברוחב ארבעה שחייבין במזוזה לדברי הכל אלא הכי פירושה שער בית שהוא כעין שער מדינה שהוא עשוי כיפה ויש שגורסין ושער המדי וכן מצאתי בפירושי' מדוייקי' לרש"י ז"ל שער המדי שהוא עשוי ככיפה:
ושער שאינו מקורה. פרש"י ז"ל שהוא פרוץ למעלה ואין בו תקרה ואין בו משקוף ויש מקשי דהא פשי' דהיינו פתחי עראי ולאו קושיא היא ויש שפירשו שער שאינו מקורה שאין על עובי הפתח למעלה שום קרוי דכי הא לא חשיב פתח ופי' זה צריך ראיה למעשה:
דתני' כיפה ר' מאיר מחייב במזוזה וכו'. כבר פרשתיה בפ"ק דעירובין בסד"י:
גרש"י ז"ל והא דקתני ושוין שאם יש ברגליה עשרה שחייבת. פי' שרגלי הכיפה העומדים ישרים קודם שיתעקמו גבוהין עשרה והוא שיש ביניהם רוחב ארבעה שזה שיעור פתח ולא איצטריך ליה לפרושי דהא פשיט' דבלאו הכי לא חשיב פתח. ועוד דמסתמא הכי איתנהו והרי יש כאן מזוזות פתח גמורין ואע"פ שהמשקוף הוא מעוקם ואינו ישר איכא למימר דלא חיישי' להכי דהא מקורה הוא מיהת אי נמי שדרך כל בנין כיפה שיש על הכיפה בנין ישר וההוא חשוב משקוף ואע"פ שאין המזוזות נוגעות בו אתיא כמאן דאמר בפ"ק דעירובין אינן צריכין ליגע? וכן נר' שם לפום חדא גרס' דמייתי תלמודא סייעתא מהא למ"ד אינן צריכין ליגע אי נמי לפום גרס' אחריתי דהתם דאפילו מאן דאמר צריכין ליגע ואם לא נגעו אינו חשוב פתח הכי מפרשא היכא דאיכא אוירא בנתים אבל הכא דליכא אוירא כמאן דנגעו דמו וכדפרי' התם בסד"י.
אמר אביי וכו'. הא דאביי מילתא באנפי נפשה היא לפרושי מתנייתא גופה למדע במאי פליגי תנאי וממילא מתפרשא לגמרי מאי דאמרי' לעיל דכיפה תנאי היא ומיהו בלאו מימרא דאביי ידעי' מגופה דמתנייתא דכיפה תנאי היא וכל היכא שאין ברגליה עשרה פליגי רבנן. ולא כדברי אביי אלא מאי דמודה ר' מאיר לרבנן:
גשר"י ז"ל והיא ברוב הספרים דכולי עלמא גבוה עשרה ואין ברגליה שלשה אי נמי יש ברגליה שלשה ואין גבוה עשרה פטורה. פי' וכולה מיירי בשיש בין רגליה רחב ארבעה טפחים כדפרש"י ז"ל ולא איצטריך אביי לפרושה מטעמא דכתיב לעיל וקאמר כי אע"פ שגובה חלל הפתח יש בו עשרה כשיעור פתח וגם יש בו רוחב ארבעה אם אין ברגליה העומדים ישרים שלשה טפחים לא חשיב פתח דכל פחות משלשה כלבוד דמי ואין כאן מזוזה עומדת כלל וברייתא אפילו ר' מאיר מודה דלא אמרי' חוקקין לעשותה ישרה ועומדת וכן אע"פ שיש ברגליה ג' גובה ברוחב ד' טפחים אם אין בחלל הכיפה גובה עשרה מודה ר' מאיר דלא אמרי חוקקין להשלים שאין אומרי' חוקקין להשלים בגובה שאין בו עשרה לא לחוק למעלה ולא לחוק למטה וכאותה שאמרו בפ"ק דשבת בית שאין בה עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גבו מותר להשתמש בכולו בתוכו אין משתמשין בו אלא בד' אמות וההיא דכולי עלמא היא שאין אומרין חוקקין להשלים לגובה עשרה לא נחלקו אלא בגבוה עשרה פי' שיש גובה עשרה בחללה של כיפה ויש ברגליה שלשה פי' ברחב ארבעה פי' דלמעלה מרגליה אין ברחב אויר הכיפה ד' טפחים שהכיפה מתעקמת וממעטת רחב הד' שהוא למטה בין רגליה ויש בה לחוק להשלימה לעשרה פי' כי צידי הכיפה רחבים בענין שאם היה אדם חוקק בשפתם כלפי פנים להשוות הרגלים עד כדי גובה עשרה הי' יכול לחוק וישאר מצידי הכיפה עדיין קיים להיות למזוזה. ר' מאיר סבר חוקקי' להשלים כלומר רואין אותו כאלו הוא חקוק ורבנן סברי אין חוקקין להשלים והלכתא כרבנן ויש אומרים שאף ר' מאיר לא אמר אלא בשיש למעלה רחב שלשה שיצא מתורת לבוד וכבר כתבתיה בעירובין ובפ"ק דשבת בסד"י:
ואימא הכי נמי. כלומר וכיון דגלית לי האי דרשא מנא לך דלא דרשי' הכי:
אלא ביתך למה לי הקשו בתוספות אמאי לא קאמר דאתא למעוטי בית שאינו שלו שהוא פטור מן המזוזה מן התורה כדמוכח בפרק ר' אליעזר דמילה דאמרי' מזוזה וציצית מתוך שבידו להפקירן ותירצו דתרתי ביתך כתיבי חד למעוטי בית שאינו שלו וחד למדרש דרך ביאתך כדאמרי' הכא ומיהו מדרבנן מיחייב במזוזה בהשוכר בית לשלשים יום כדאיתא התם ואפילו בביתו בשאינו משתמש בו פטור ממזוזה אפילו מדרבנן ואע"פ שעשוי לדירה. וכדאמרינן בפרק השואל דחובת הדר היא והשוכר חייב לעשות שם מזוזה מדרבנן והא דאמרי' בפרק ר' אליעזר מתוך שבידו להפקירן הכי נמי מצי למימר שיש בידו שלא לדור בו ובטלית דאי בעי לא לביש בה למאן דאמר טלית חובת גברא אלא דמשום דאיכא למאן דאמר חובת טלית היא נקט הטעם השוה במזוזה וטלית לדברי הכל זו שטת ר"י הידוע בעל התוספות זצ"ל שאמר בסוף ימיו. והיא הנכונה דכזקנותו דר' קימא לן.
אלא לו למה לי שיחד ביתו. פרש"י ז"ל ואתא קרא לאשמועינן שעל צרות העין נגעים באים ולפי פשטיה דקרא אתא למעוטי בית דהפקר שאינו מטמא בנגעים וכדאי' בספרי והכא חדא מינייהו נקט דאיד' פשי' ובלאו הכי ידעי' לה:
יצאו אלו שאינן מיוחדין לו. ודוקא אלו אבל בית השותפין חייב דרבייה רחמנא מדכתיב בבית ארץ אחוזתכם וא"ת ומאי שנא בית השותפין מאידך י"ל דבית השותפין עשוי לדירתם והוא מיוחד להם לדירה מיוחדת מה שאין כן באלו. ויש שפירשו דבית השותפין ממש נמי פטור והכא מיירי בבית השותפין שמכר כל אחד חלקו אלא שנכנסין בפתח אחד ואצטריך קרא לרבויי כיון דשותפין הם בפתח ובכניסה. ולא נהיר דבייחוד בית תלה רחמנא ולא בייחוד פתח וכניסה והנכון כמו שפי':
הא רבי מאיר והא רבנן. כו' דתניא כו' וא"ת מה ענין נגעי' אצל מזוזה י"ל דתרוייהו חד טעמא אית להו בהאי ענינא דיחוד בית דהכא כתיב ביתך והכא כתיב ובא אשר לו הבית ובחדא דרשינן להו לעיל:
בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה. פי' ואע"ג דאין עיקר בית הכנסת לכך וא"ת ובלאו הכי נמי תיפוק לי דאית ביה דירה לאורחין דאכלו ושתו בבי כנישתא למאן דמפרש התם דבבי כנישתא ממש קאמר וכדאמרינן מאי בי רבנן ביתא דרבנן י"ל דכיון דההוא תשמיש לאו קבוע וזימנין דאיתיה וזימנין דליתיה לא חשיבא דירה לחיוביה במזוזה כי האוכלים שם אינם אלא כאכסניא בעלמא ולמאן דמפרש התם דההיא ליתא אלא בבתי כנסיות שבבבל שהן עשויות על תנאי אתיא הא בבתי כנשתי דעלמא והראשון נכון וחכמים פוטרין והלכתא כרבנן וכן המנהג.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |