ביאור הגר"א/אורח חיים/ד

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סעי' א ירחץ ידיו. לתפלה ברכות ט"ו א' וכן סידר בסוף סימן ב' ויבדוק עצמו כו'. ופירש בסי' ג' הלכותיו וכאן ירחץ ואח"כ הלכות ק"ש ותפלה:

ויברך כו'. שם סי' ב'. ובשביל תפלה:

וי"א. כשיטת הרשב"א בסימן קצ"א שכ' דנשתנה שחרית ממנחה וערבית מפני שנעשה כבריה חדשה כמ"ש במדרש על פסוק חדשים לבקרים כו' וצריכין להודות לו ולשרתו ותיקנו אלהי נשמה וזהו על הנשמה ואשר יצר על הגוף ולכן נוסחת כל הראשוני' אלהי נשמה תיכף אחר אשר יצר וכ"ה סדור הטור וש"ע בסי' ו' וברכת התורה אחר כל ברכות השחר קודם פ' התמיד וכן סדר הטור וש"ע סי' מ"ו מ"ז מ"ח אלא שהרב שינה הסדר בסוף סי' מ"ו וכ' ונהגו כו' והטעם מפני שמתחילין בבהכ"נ מאלהי נשמה ועמ"א סי' ו' ס"ק ח' ואין מברכין בביתו אלא ענט"י ואשר יצר כמ"ש הטור שם ופעמים קורין פסוקים ותחנונים קודם הליכתו לבהכ"נ וז"ש בסוף סי' מ"ו לא יקרא כו' אבל המנהג כו' ונהגו כו' ר"ל לצאת ידי ס' ראשונה והוא כסברא שניה בטור סי' ו' שא"צ לסמוך אשר יצר לאלהי נשמה אבל סברא ראשורה שם דצריך לסמוך כמ"ש הרא"ש בריש כלל ד':

מים הפסולים כו'. דלא גרע מצרור וקיס' וכל מידי דמנקי. שם:

מיהו כו'. ר"ל שיאמר על נקיות ידים כמ"ש בסעיף כ"ב אלא דרא"ה לא ס"ל הא דס' כ"ב כמש"ש דלא אתקין הברכה אלא על הנטילה ועמש"ש:

ד

ד אפי' כו'. רש"י שם באמה ופי הטבע' וכ' ב"י שהכריחו לרש"י מדלא מפרש גמ' ההיזק בהן כמו בעין אכו' ומזה למד ב"י לחסודה וגיגית וז"ש רש"י אחר יד מסמא כו' מעלה פוליפוס ול"נ כו' אבל קשה לאומרו מפני הפסד שכר תיקצץ. ומפני שמשרה רוח רעה ומזיק לבריות ניחא וכ"כ ב"ח וט"ז וגם דברי רש"י אין מוכרחין די"ל במקום דמותר כגון נשוי או מעטרה ולמטה וכן *לאמה פי' במקום הנקב דקודם נטילה מזיק לכל נקב שבגוף:

ו

ס"ו אין צריך כו'. דלא גרע מכל מידי דמנקי ומיהו לדעת הרא"ה בס"א י"ל גם כאן דלא מברך וכמ"ש בס"ז:

ז

ס"ז טוב להקפיד כו'. ממ"ש בפרק כ"ה נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום מדקאמר שחרית משמע באותה נטילה שנוטל לתפלה בה מתנה אלמא נוטל כדין נטילה ובברכות שם ויטול ידיו כו' וכן אמרו שם כל הנפנה ונוטל ידיו ול"ק רוחץ כמ"ש רוחץ אדם פניו כו' ובכמה מקומות אלמא נטילה כדינה בעינן והטעם ככהן המקדש לשרת כצ"ל:

מיהו כו'. ר"ל בדיעבד אבל לכתחלה צריך להקפיד כנ"ל וכ"כ ב"י בשם רד"א וצריך כח גברא ובשם זוהר ח"א קפ"ד ב' וחד כלי מלעילא כו' אלא דדעת כל הפוסקי' דא"צ כנ"ל ס"א רק הרשב"א ומ"מ אין מעכב בדיעבד דלא גרע מצרור כו' כנ"ל וז"ש מיהו כו' ר"ל אע"ג דלכתחילה צריך כמ"ש זוהר ורד"א וכ"כ בש"ע טוב להקפיד אבל לדעת הרא"ה בס"א לא יברך ולכתחילה מעכב דהא דמערבא מי שאין לו מים וגם ור"ח דלייט בעידן צלותא וכ"ש לפי הגי' אבל לתפלה מהדר:

י

סעיף י נוטל כו'. שם קצ"ח ב' דבעי לי' לב"נ לנטלא ימינא בשמאלא אלא דבח"ב קנ"ד ב' אמר מאן דנטיל מיא בידא ימינא במנא קדמאה לארקא מיא בשמאלא כו' ופי' ב"י דר"ל ליתן הכלי מימין לשמאל:

יא

ס"יא לא יטול כו'. ח"א שם ושם וברכות נ"א א':

יב

ס"יב אם שכשך כו'. ז"ל הרשב"א שם וישכשך ידיו בתוך הכלי וש"ד בין בשחר בין בשעת אכילה מדאמרינן בכיור ממנו ולא בתוכו הא בעלמא אפי' בתוכו והוא כשיטת בה"ג בתו' דפ' כ"ה ק"ז א' ד"ה דלא וע' סי' קנ"ט ס"ח אבל הרד"א כ' דגם כאן בעי כח גברא וכנ"ל ס"ז בהג"ה ע"ש:

אבל לא כו'. דבפ"א נטמאו הידים ונעשו כשופכין ובעינן ג"פ וז"ש ואם שכשך כו' דבגמ' משמע דסגי בהכי דקאמרינן ומקפדת עד שירחוץ כו' אבל בזוהר שם קאמר דבעי עירוי מן הכלי:

יג

ס"יג אם היה כו'. להתפלל דהרא"ש ריש כלל ד' כ' טעם הנטילה דשחרית משום שבשינתו נוגע במקום המטונף דידי' עסקניות כמ"ש בפ"ב דסוכה וכמ"ש בברכות שם כל כו' דכתיב ארחץ בנקיון כו' אלמא משום נקיון הוא ולפ"ז כאן א"צ ולפי' הרשב"א לכאורה ג"כ א"צ דלא שייך בריה חדשה בניעור כמ"ש במדרש ב"ו נותן פקדון כו' אלא די"ל דלא פלוג רבנן כיון דתקנה קבועה היא לפי' הרשב"א:

ולהעביר כו'. דא"ח כ' השכים קודם אור היום י"א כשיאיר היום שצריך לחזור וליטול שבת מלך שורה כל הלילה עד היום על הידיה אבל בזוהר קפ"ד כ' בהדיא משום שינה דנשמתא נפקת כו' וכן שם קס"ט ב' וז"ש השכים כו'. ולהעביר אבל לתפלה ודאי א"צ ועמ"א:

טו

ס"טו ישן כו'. דלא"ח א"צ כנ"ל וכן בזוהר קס"ט ב' קפ"ד ב' משמע ג"כ דוקא בלילה אלא די"ל דל"ד ואורחא דמילתא נקט ועמ"ש בסי"ח והטעם משום שינה וכמ"ש שם ס"ז א' דיותר משתין נשמי טעים טעמא דמותא וכן משמע בגמרא דפ"ב דסוכה אסור לישן ביום כו' משום האי טעמא:

טז

סעי' טז דוד כו'. שם:

ובגמ' כו'. עמ"א ומ"ש מ"א והא דאמרינן דה"ל כנור כו'. עיין זוהר שם ר"ו ב' הא תנינן דדוד מלכא כו' א"ל בשעתא כו' אדהכי אמר כו':

יז

יז יש נוהגין כו'. כדי להתפלל בנקיות הפה שם וכמ"ש הרא"ש בפ"ג סל"ט בשם הירושלמי רי"א אפי' רוקק כדי שיהא פיהו נקי:

יח

סעי' יח במים. במרדכי מסתפק בזה וכ' שיש לעשות לחומרא משום ספק סכנתא כמ"ש בפ"א דחולין ובפ"ב דע"ז אמרו פירוקא לסכנתא:

הקם. שבת שם וזוהר שם ושם:

והיוצא מבהכ"ס. גמרא פ"ק דב"ק ופ"ד דסוכה מ"ו א' וזוהר שם יו"ד ב' ושם משמע דישן אפי' ביום צריך דקאמר אי הכי ביממא דלא נאים כו':

והנוטל צפרניו. פ' ע"פ:

והחולץ מנעליו. למדו מברכת כהנים וכדעת הרמב"ם שכ' הנטילה שם משום טומאת ידים וע' בב"י ס' קכ"ח ומ"ש בגמ' שנאמר שאו ידיכם כו' ר"ל שצריכין להיות נקיות בשעת הברכה:

וי"א אף כו'. כמו בשחרית משום רוח רעה כמ"ש בפ"ק דחגיגה ובפ"ד מיתות ודורש אל המתים זה הלן בבה"ק כדי כו' ועמ"א ומהרי"ל סכ"ג:

והמשמש מטתו. בפ"ב דסוכה שכח ושמש כו':

והנוגע בכנה והנוגע כו'. דלדעת הרא"ש להכי תקינו נטילה בשחרית וגם לתרומה בפ"א דשבת וכן כל הני דחשיב שהן מקום הטנופת ובכלל מ"ש ידים עסקניות הן וע' רש"י דנזיר נ"ט א' ד"ה א"ד וד"ה א"ל כו' וז"ש בסכ"א צריך כו':

ומי שעשה א' כו'. בברייתא דמעשה תורה של רבי ח' דברים כו' ויש שם ג' חלוקות וע' בכלבו ובר"ח:

כ

ס"כ פניו כו'. או כו'. שני פירושים ברש"י ע"ש:

כא

סעי' כא צריך ליזהר כו'. כנ"ל סי"ח וע' רש"י בשבת י"ד א' ד"ה עסקניות כו' ופי' הרשב"א דכ"ז נקרא מקום הטינופת וכמ"ש בסי"ח והנוגע כו' ומה"ט ג"כ במשמש מטתו כנ"ל וכמ"ש בסוכה כ"ו ב' ת"ר שכח כו' עד שיטול ידיו מפני כו':

כב

ס"כב ויברך כו'. כ"כ הרא"ש והוא כשיטת מרדכי וסמ"ג שכ' דאין מברכין ענט"י אלא כשנוטל מן הכלי וכמ"ש בס"ס קנ"ט ס"כ בהג"ה אבל הרשב"א והר"י כ' שם שמברך לעולם ענט"י שמחמת הנטילה שצונו עליה ובכלל מאתים מנה וכ"כ בש"ע שם:

אבל לא כו'. כמ"ש בשבת שם ומקפדת כו' וזוהר שם ושם:

כג

ס"כג לא תקנו כו'. כמ"ש בברכית ט"ו א' וה"מ לק"ש אבל לתפלה מהדר כו':

אבל ברכות כו'. דכולהו נתקנו קודם הנטילה כמש"ש ס"ב ואמרינן בחגיגה י"ח ב' הנוטל ידיו לפירות כו' והא דאמרי' בברכית מ"ג אורחין כו' התם כשאין ידו נקי וכמ"ש תוס' שם בחגיגה ולקמן סי' קנ"ח ס"ה בהג"ה וז"ש שם אלא א"כ כו' וההיא דברכות ס"ב דמסתמא ישן ערום ע' ברשב"א וכ"ש לשיטת הרא"ש שכתב דסתם ידים בשינה אינן נקיות וצ"ל ההיא דברכות הנ"ל שא"צ לברכות אלא נקיון וז"ש עד כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.