דרישה/אורח חיים/קכו

גרסה מ־13:20, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קכו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ירושלמי ש"ץ שדלג ב' או ג' ברכות אין מסלקין אותו חוץ ממי שלא אמר תחיית המתים וכו' בפ' אין עומדין ואיני יודע למה כתבו רבינו מאחר שהוא חולק על גמרא דידן דסתם ואמר טעה בכל הברכות כולם אין מעלין אותו חוץ מברכת ולמלשינים וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ולא הזכירו הירושלמי הזה כלל וא"ת מ"ש ברכת ולמלשינים מתחיית המתים ובונה ירושלים כבר כתב הר"ר יונה דדוקא בברכת ולמלשינים איכא למיחש שמא אפיקורס הוא ואינו רוצה לקלל את עצמו אבל בתחיית המתים אע"פ שלא יאמין בה אפשר שיאמר אותה דמאי איכפת ליה אם יאמר אותה דלמה ימנע מלאמרה הואיל ואינו מקלל את עצמו הילכך כיון שאפשר שאומר אותה ויהיה אפיקורס ולא נוכל להכיר אותו אפי' כשלא אמר אותה אין מעלין אותו ע"כ וטענה זו מספיק לומר ג"כ שאין מעלין אותו כשלא אמר בונה ירושלים עכ"ל ב"י. ואפשר לומר דודאי גם דעת רבינו דסתמא דתלמודא דידן עיקר שדוקא בדילג קללת אפיקורס מסלקין אותו ולא בדילג ברכה אחרת וכמו שהקדים וכתב ז"ל אבל אם דלג קללת אפיקורס כו' ולא הביא דברי הירושלמי אלא ללמד דבשאר ברכות אין חילוק בין דולג ברכה אחת לדולג ב' או ג' ברכות לעולם אין מסלקין אותו ומה שהאריך להביא סיום הירושלמי דהיינו מ"ש חוץ ממי שלא אמר תחיית המתים להחזיק הראייה להשמיעך דאפי' הירוש' שמחמיר בברכת תחיית המתים ובברכת בונה ירושלים וס"ל שמסלקין אותו אפ"ה מיקל בשאר ברכות וס"ל דאפי' דילג ב' או ג' ברכות יחד לית לן בה כ"ש לתלמודא דידן דמיקל בברכות בנין ירושלים ותחיית המתים כ"ש שמיקל בשאר ברכות שאפילו דילג ב' או ג' ברכות כאחד לית לן בה וק"ל. והיותר נראה שלכך הביא דברי הירושלמי דבגמרא דידן כתב מסלקין דמשמע מסלקין אותו לזמן מועט אבל מחזירין אותו לאחר זמן אבל בירושלמי מיירי בג' ברכות דאין מחזירין אותו לגמרי ואע"ג דגבי ברכת אפיקורס מחזירין אותו אח"כ כמ"ש לעיל נקט ליה אגב אחריני וזהו ששינה בלשונו דלעיל כתב מסלקין אותו וכאן כתב אין מחזירין אותו ודו"ק:

בעריכה

כתב בספר המצות על שם ה"ג כו' ז"ל סמ"ג כל מקום שיחיד חוזר ומתפלל בטעותו ש"ץ חוזר ומתפלל אם טעה חוץ משחרית של ר"ח כו' כתב בה"ג וכן אם שכח במוסף מפני טורח ציבור ועוד שהרי תפלת המנחה לפניו אבל שבת וי"ט לא ויש ספרים שאינו שם בגמרא עכ"ל סמ"ג וא"כ תימא על רבינו שמקשה עליו בסמוך מדלא קאמר בגמרא אלא מפני שתפלת המוספין לפניו וכו' ודוקא משחרית למוסף שרגילים להתפלל כאחד אמרו דסמכינן אבל לא מתפלת המוספין לתפלת מנחה ואפשר שרבינו היה מפרש מ"ש סמ"ג וי"ס שאינו שם בגמרא לא קאי אלא אמה דכתב בשם בה"ג אבל בשבת וי"ט לא אבל מ"ש וכן אם שכח במוסף וכו' דברי בה"ג הם שאומר כן מסברא ואינם מדברי הגמרא עכ"ל ב"י ואני אומר דודאי ג"כ דעת הסמ"ג הוא כן מדכתב מתחילה הטעם מפני טורח הציבור ואח"כ כתב ועוד שהם כו' ואם איתא דטעמא משום דכן איתא בגמרא ה"ל למיכתב כן


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.