מגדל עוז/אישות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ אישות ג

א - ב - ג

כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:

ד

וצריך שיכתוב אותו עד בפני עדים אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ"ח) :

ה - ו - ז - ח

ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ"ק דקידושין (דף ט') :

היה מדבר עד וא"צ לפרש. פ"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:

וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ"ג) :

ט - י

האומר לאשה התקדשי לחציי עד הרי מקודשת. פ"ק דקידושין (דף ז') :

אמר לה חצייך מקודשת לי עד מקודשת בספק. פ"ק דקידושין (דף ו' ז') :
כתב הראב"ד ז"ל אם שתי חצייך כו': ואני אומר כי הקפדת הראב"ד ז"ל הוא מפני שכתב ר"מ בפיסקא שלמעלה מזו וז"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת עכ"ל. והוקשה לראב"ד ז"ל דהנהו נמי בעיות הן פ"ק דקידושין (דף ז') וקידושין לחצאין הן וסלקן נמי בתיקו כמו שתי חצייך וא"כ מ"ש הא מהא וזאת אין אנו צריכין בה לפנים שכבר אנו מקובלים מפי רבותינו בעלי התוספות ז"ל כי כל זמן שהבעיות רבות ואומר על מקצתן אם ת"ל הוא פשיטות הבעיות והדבר ברור בתלמוד ולהכי אזיל מסדר התלמוד בסוגיא בההיא שיטתא וה"נ איתא ריש פרק ד' וה' (ב"ק דף ל"ז) גמרא מתני' דמועד למינו כו' בפלוגתא דרב זביד ור"פ ופסקינן כרב פפא מה"ט ואע"ג דאקשו עליה ולא פריק משום דלא חייש הוא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל שם וכזה הוא דעת ר"מ ז"ל בה' אלו. ולמען תשכיל אכתוב לך לשון הגמרא בדקדוק וראה בעיניך דגרסינן פרק קמא דקידושין גמרא מתניתין קמייתא בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה בחצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא ואת"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דא"ל פרוטה פסקה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואת"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא ה"ק קידושי מתחלי מהשתא ומגמרי לא נגמרו עד למחר שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחדא זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו ע"כ. למדת כי כשהוא אומר את"ל היא מקודשת ודאי דהוא ניהו פשיטותא וכי סלקן בתיקו אינך דלא איפשטן דסלקן בתיקו ולכך מקודשת מספק דאזלינן בהו לחומרא בכל דוכתי וכי מעיינת בה שפיר נמי חזית דלא תליא טעם קידושי אשה לחצאין באינך אלא בשני חצייך בפרוטה אבל בהנך לאו מה"ט נינהו וגם ר"מ ז"ל לא פירש טעם פסקיו ומעתה נתמה על לשון השגות הראב"ד ז"ל ודברי ר"מ נכונים:

יא

האב מקדש עד שתבגר. פרק המקבל (דף ס"ה) ופרק יוצא דופן (דף מ"ד) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ"ז) וריש מסכת קידושין (דף ג') :

לפיכך מקבל קדושי בתו עד אשת איש גמורה. פרק חרש (דף קי"ג) :

ואם היתה בת שלש שנים עד אינה מקודשת. פרק יוצא דופן (דף מד) :

יב

בגרה הבת עד רשות לעולם. פרק נערה שנתפתתה (דף מג) :

יג

נתקדשה קודם עד בפניו אינה מקודשת. פ' התקבל ופ' האיש מקדש (דף מ"ד) :

יד

היתה הבת ספק בוגרת עד צריכה גט מספק. פרק עשרה יוחסין (דף ע"ט) :

יש לאיש לעשות עד כשהיא ברשותו. ריש פרק האיש מקדש (דף מ"א) ופרק עשרה יוחסין (דף ע"ט) :

ואומר אדם לבתו קטנה. פ"ק דקידושין (דף י"ט) :

טו

כל העושה שליח לקבל עד וא"צ עדים: כתב הראב"ד ז"ל אין הנדון דומה לראיה כו' והשולח נמי לאו כלום הוא עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא. ור"מ ז"ל הלך בזה בשיטת רבותיו נ"ע. ויש לי ראיה לדבריו בריש פרק האיש מקדש שליח מנא לן ואסיקנא כדתניא ר' יהושע בן קרחה אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכן הביאה ר"י אלפס ז"ל. ובעי בכולה סוגיין למילף קידושין וגירושין ותרומה מהדדי ומשום דאיכא למיפרך איצטריך הוכחה לכל חד באנפי נפשיה מיהו בכל פירכי דפריך תלמודא לא מצינו זה החילוק שחילק הראב"ד ז"ל מכלל דלית לן לאפלוגי בינייהו והא אסיקנא בכולי תלמודא וריש פרק האיש מקדש דמקיש יציאה להויה וכן מצאתי בירושלמי שמעון בר אבא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד אתא לקמיה דר"י א"ל עד אחד באשה ולא כלום דקי"ל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו. ובקידושין גופייהו יש לי ראיה דגרסינן בההוא פירקא גופיה הנהו בי תרי דהוי שתו חמרא תותי ציפי בבבל שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהיב ליה לחבריה א"ל מיקדשא לי ברתך לברי אמר רבינא אפילו למ"ד חוששין שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן וכו' אמרו ליה רבנן לרבינא ודלמא ארצויי ארצי קמיה אמר להו רבה בר סימי בפירוש אמר לן מר דלא סבר להא דרב ושמואל ע"כ. ואי ס"ד דבשליח קידושין בעינן עדים אפילו נתרצה הבן נמי ושתיק מאי הוי הא ליכא סהדי וגדולה מזו שמעינן מינה דאפילו בשתיקה לאחר קידושין סגי כפשיטות התלמוד ובשתיקה ודאי ליכא סהדי ונתבררו דברי ר"מ ז"ל וכמ"ש ר"י אלפס ז"ל פרק החולץ וכדמשמע פרק מצות חליצה בשמעתין דאישתמודענוהו דאחוהי דמיתנא הוא דכל גלויי מילתא לחוד לא בעי סהדי. ועוד יש לי ראיה פ"ב דכתובות גמרא מתני' דזה אומר זה כתב ידי כו' דגרסי' (דף כ"א) א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערעור על אחד מהם וכו' ושיילינן בגמרא ערעור דמאי אילימא ערעור דגזלנותא תרי ותרי נינהו אלא ערעור דפגם משפחה גילוי מילתא בעלמא הוא ע"כ. אלמא כל גילוי מילתא לא בעינן סהדי ברירי מיהו באשה ודאי בעינן סהדי לכ"ע כדאסיקנא פרק האיש מקדש מדכתיב ויצאה והיתה איתקש גט וקידושין אהדדי מכלל שהן שוין. שוב מצאתי לבעל העיטור שכתב כן ומאלו הראיות ממש ואין מי שחולק בדבר:

טז

השליח נעשה עד עד בפני שנים אחרים. פרק האיש מקדש (דף מ"ג) :

יז

הכל כשרים לשליחות עד לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין. ריש פרק האיש מקדש:

יח

שליח האיש שמקדש עד או עם האב. פ"ק דקידושין (דף מ"ב) ומייתי לה נמי פ"ק (דף ו') ופ"ג:

יט

מצוה שיקדש אדם עד מע"י שלוחה. פרק האיש מקדש (דף מ"א) :

לכל מי שירצה עד לקדש קטנה. סוף פ"י יוחסין (דף ע"ט) :

ולא יקדש אשה עד שיראנה כו' עד והוא שונאה. ריש פרק האיש מקדש:

כ - כא - כב

המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ"ק דקידושין:

ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר"ג (דף מ"א) :

כג - כד

כל המקדש אשה עד סוף הפרק. פ"ק דכתובות (דף ז') :
כתב הראב"ד ז"ל אין אנו נוהגין כן אלא מקדש ואח"כ מברך והטעם כו' וזה הטעם לברכת האב שמברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עכ"ל: ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא ורבים הסכימו כר"מ ז"ל מדאסיקנא בכוליה תלמודא כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן ולא דמי הא למילה דגבי מילה עבידא דמקלקלא מילה והויא לה ברכה לבטלה אבל לגבי קידושין מיכספי מצבורא ולא עבדי מלתייהו כי חוכא. ויש רבים אומרים כדברי הראב"ד ז"ל ולא קים להו טעמא דלא הדרי בהו ורבותינו בגעלי התוספות ז"ל נחלקו גם בזה והנהיגו בכל צרפת לאחר הברכה להסתלק מן הספק ובספרד נהגו כר"מ ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.