תשובה מאהבה/צ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תשובה מאהבה ‏ צ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כשבת המלך על כסא רחמים יחתם לחיים טובים נאהבים ונעימים לכבוד אהובי חתני הרבני המופלג החריף ומושלם מוה' פייש ליב נר"ו ראה חיים עם אשה בתי כו'.

אהוב' חתני הרבני המופלג נ"י מה ששאלתני להודיעך אן דעתי נוטה אם לסיים בעי"ת עושה השלום או המברך את עמו הנה אעתיק לך אות באות מה שכתבנו היום בהסכמת כלנו ב"ד מו"ש יחד להרב המופלג בתורה ובי"ח זקן ונשוא פנים מוה' ניסן נ"י וז"ל כתב ידו מן יום ג' ו' כו' הן אמת קשה עלינו להאמין שהרב המאוה"ג אב"ד שלכם יגזור על זולתו לסיים המברך את עמו מאחר שנוסח זה עושה השלום כבר נהגו בכל ערי ישראל הנמשכים אחרי המהרי"ל והלבוש הן אמת שכבוד מורינו ורבינו הגאון מוהר"י זצללה"ה אב"ד ור"מ דקהלתנו הי' מסיים לעצמו המברך ביחיד ובצבור כדעת השל"ה ודעמי' עכ"ז לא הי' מוחה ביד אחרים לשנות הנוסח כו' עכ"ל. אמנם אני לעצמי אמרתי לברר דעתי ומזקנים אתבונן דאמר ר"א הגדול לריב"ב (נגעים פ"ט משנה ג') אם לקיים דברי חכמים הן אמור שאין אני מניח מה שקבלתי מרבותי ושומע ממך ואחרי שאמר לקיים דברי חכמים א"ל חכם גדול אתה שלא בלבלוך הקושיות לסתור דבריהם כך דרכי תמיד ת"ל לאשר ולקיים דברי הקדמונים עד מקום שידי מגעת ועניות דעתי מכרעת.

הנה חפשתי חפוש מחפוש וחפוש בנרות בספרן של הראשונים על נוסחת המברך את עמו בכל ימות השנה ומצאתי כן הוא ברש"י במסכת סוטה דף ל"ט ע"א ד"ה וכו מהדר כו' וכן ראיתי במקצת ראשונים ואחרונים וכן נראה מכל סדורי התפלות הן מספרדיים הן מאשכנזים וכן הדעת נוטה והוי הברכה מעין החתימה לברך את עמך ישראל כו' אבל אחרי בינותי בספרים מצאתי (בילקוט שמעוני רמז תשי"א דף רי"ג ע"ד והוא העתיק מויקרא רבה פ"ט) גדול השלום שכל הברכות חותמין בשלום בק"ש פורס סוכת שלום בתפלה עושה השלום בברכת כהנים וישם לך שלום וכן הוא במסכת דרך ארץ זוטא בפרק השלום בקצת שנוי לשון גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום ק"ש חותמין בשלום כו' כל הברכות והתפלות חותמין בשלום עיש"ה השלום עכ"ל מזה נראה לעינים שחתמו כל השנה כלה עושה השלום ואין לומר שכוונו על עושה שלום במרומיו אשר גם זה עפ"י הגמרא במסכת יומא דף נ"ג ע"ב המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות כו' ואח"כ יתן שלום כו' ועיין ברי"ף והרא"ש והמרדכי פ' אין עומדין ובטור א"ח סימן קכ"ג זה אינו חדא שנקטו עושה השלום ואנו אומרים שם עושה שלום לישנא דקרא (איוב כה ב) ועוד ראיתי במרדכי פ' לולב הגזול סימן תשנ"ד וז"ל וכתב הרא"מ שאם הגיע לעושה השלום יענה עמהם ושוב יחזור לאלדי נצור כי כבר נגמר י"ח ברכות עכ"ל ואין לומר שכוונתו על עושה השלום במרומיו מאי רבותא בזה וכי"ב כתב הרב ב"י ע"ש הראב"י עיין היטיב בא"ח סימן קכ"ב ועוד אי על עושה שלום במרומיו קאי מאי האי דסיים ושוב יחזור לאלדי נצור אלא ודאי שדרכם הי' לסיים ברכת שים שלום עושה השלום אמנם מצאתי במדרש תנחומא ריש פ' פנחס לכן אמור וגו' וקורין ק"ש וחותמין בשלום הפורס סכת שלום ובתפלה חותמין המברך את עמו ישראל בשלום.

עכ"פ אינו מבורר לי מקום בהראשונים שאמרו מפורש באר היטיב איזה הנוסחה האמתית דלומר בה המשנה משנה מטבע שטבעו חכמים בברכות ועוד אין אני רואה בכזה דין משנה מטבע כו' כי ז"ל הרמב"ם פ"א מהל' ברכות הלכה ה' ונוסח כל הברכות עזרא וב"ד תקנו ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה וכל המשנה מטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה כו' וכתב הכ"מ וז"ל וכל המשנה כו' פרק כיצד מברכין ראה פת נאה ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה כו' יצא דברי ר"מ ר"י אומר כל המשנה ממטבע כו' לא יצא י"ח וקשה לי למה שינה רבינו הלשון וכתב אינו אלא טועה וכן יש לדקדק למה כתב ואינו ראוי לשנותם כו' ועוד י"ל לפלוגתא דר"מ ור"י לא משום שבראה היא אלא משום שלא הוזכר שם ומלכות שאלו הי' מזכיר שם ומלכות ואמר בא"י אמ"ה שבראה לכ"ע יצא י"ח ומ"מ אעפ"י שמזכיר שם ומלכות ואומר ענין הברכה בשינוי טועה דמה בצע לשנות ועכ"ז יוצא י"ח לפ"ז מ"ש כל המשנה כו' אינו אלא טועה אדלעיל קאי שכתב ואינו ראוי לשנותם וזה עיקר עכ"ל עיין שם היטיב ועיין מג"א סימן ס"ד סק"ג אם כן ה"ה הכא החתימה מעין הפתיחה בשלום וברך בשם אין כאן משנה ממטבע כו' לומר עליו שחוזר ועיין סימן נ"ט סעיף ב' ובמג"א סק"א ובסימן קפ"ז במג"א סק"א.

יען עדיין יש לפקפק אחרי שמשנה הנוסח בסיום הברכה בשינוי הכוונה מהמברך להעושה והם שני ענינים וה"ז דומה לחתימת המלך הקדוש ועיין בהגהות רמ"א סימן קי"ד סעיף ז' ובמג"א שם סק"ט כי דוקא טעה באמצע אין בכך כלום וכן משמעות הט"ז סימן קפ"ח סק"ד וז"ל נ"ל דמי שא"י נוסח ברכה זו שמזכיר כאן שבתות למנוחה כו' צריך לחזור לראש כיון שא"י לתיקן החסרון אם יודע ההתחלה והסיום אף שא"י שאר נוסחא כראוי א"צ לחזור בשביל זה עכ"ל ופשט כוונתו דלא אמרינן כל המשנה ממטבע כו' אלא בתחלת הברכה בשם ומלכות או בסוף הברכה אבל לא בנוסח שבאמצע הברכה והנה מצאתי ז"ל התשב"ץ חלק שלישי סימן רמ"ז אין שינוי מטבע אוסר בברכות אלא כשהוא משנה הפתיחות לפתוח כנגד המטבע שטבעו חכמים ז"ל או לשנות בחתימה לחתום בברוך או שלא לחתום או במה שהוא עיקר ברכה כגון בהזכרת טל וגשם או בשאלה כו'.

אמנם אפילו אם נניח ליסוד מוסד כל המשנה בסיום הברכה אף שאמר השם כתקונו והיא מעין הפתיחה כמו ברכת עושה השלום צריך לחזור משום ששינה מהמברך לעושה ויש בזה שינוי הענין כ"ז ניחא אם ברור לן שנוסח המברך הוא מאנשי כנסת גדולה ומה אעשה אם אני הגבר ראה עניי בבקיאות לא מצאתי דבר ברור שאמרו בשום כך היא הנוסחה הישרה אלא פעמי' העתיקו כך ופעמי' כך ואם נסמוך על הקבלה מכל סדורי תפלות והמחזורים בדפוס ובכתב שהיו עד היום הזה בכלם היתה נוסח' זו בכל השנה המברך את עמו כו' כאשר באמת זהו מובחר שבראיות דבר המקובל בידינו דור אחר דור כמה מאות שנים נסמוך ג"כ על סדורי תפלות מכל ערי אשכנז ופולין כו' (זולת הספרדים) בכלם שפה אחת ודברים אחדים בעי"ת עושה השלום והיא נוסחה ישנה וכן ראיתי במחזור שנדפס פה פראג שנת ארפ"א לפ"ק וכבר הסכימו שאין לשנות מנוסחת אשכנז לנוסחת ספרד אם לא מה שנזכר בגמרא מפורש כמבואר במג"א סימן ס"א ועיין שם ונוסחת סיום ברכה זו לא נזכר בהדיא בגמרא.

הנה לא נעלם ממני מ"ש מ"ש הגאון מ' יעבץ בעמודי שמים שלו וז"ל עושה השלום כך הוא מנהג אשכנזים בעשי"ת ואין דעת הפוסקים והאר"י ז"ל נוחה בזה והעיקר כמנהג ספרדיים שחותמין לעולם בשווה עכ"ל מ"ש ואין דעת הפוסקים לא ידעתי מי אלה זולת השל"ה ואפשר שכוונתו מדשתקו הפוסקי' וסתמו ולא חילקו בין עשי"ת לשאר ימות השנה אבל אם על הגאון מוה' יעבץ ניקו ונסמך ולומר תמיד בשוה גם הוא החליט וכתב ג"כ שאין לחלק בין שחרית למנחה ומעריב אלא לעולם אומרים שים שלום כמנהג הספרדיים וכ"ד האר"י עכ"ד והוא נגד המנהג שנתפש' ועיי' בא"ח סי' קכ"ז וכבר אמרו ז"ל במסכת יבמות דף ק"ב ע"א אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ואמרו ז"ל במסכת מנחות דף ל"ב ע"א והא רב אית לי' מנהגא והאידנא נהוג עלמא בסתומות כו' ואמרו במסכת ברכות דף מ"ד ע"א הלכתא מאי א"ל פוק חזי מעמא דבר ועיי"ש רש"י ותוספות ועיין בספר ברכי יוסף סימן ר"ד אות ג'.

ואפשר אף אם סיים כל השנה עושה השלום א"צ לחזור הנה לפמ"ש מהרי"ל והלבוש עפ"י הקבלה אשר בידיהם כי עושה וכן השלום בגימטריא ספריא"ל לומר שביום הזה סופר וכותב הקב"ה זכיותן של ישראל או מלאך הממונה על הכתיבה נקרא ספרי"ל ומזכירין אותו עתה שיכתוב אותנו לחיים טובים (ואף כי אי דעתי נוחה בטעמי' כאלה ועיין מ"ש בס"ד דברים נאמנים בשאלה א' אות ס' דף ד' ע"ב) והנה לדעת הפר"ח אם אמר תוך השנה המלך הקדוש המלך המשפט א"ץ לחזור דהא מצלינן האידנא אקצירי ומריעי כר' יוסי דאדם נידון בכל יום עיין שם אם כן ה"ה ה"נ אם אמר עושה השלום וכן לדעת לדעת מהר"מ שהביא הגאון מוהרש"ק בספרו תפארת שמואל על הרא"ש ספ"ק דברכות שאמר אף בהושענא רבא המלך הקדוש מכ"ש לטעם של בעל מטה משה אשר כל דבריו עפ"י מאור הגולה מהרש"ל כנודע מהקדמתו עיין שם ומביא בעל אליה רבה סימן תקפ"ב ס"ק י"ג וז"ל וראיתי שם במטה משה גם טעם ודעת עפ"י נגלה מר"ה עד י"כ אין אומרים המברך את עמו ישראל בשלו' כביכול עתה עת משפט ובמקום צדק' אין משפט ובמקו' משפט אין צדקה וכאלו אינו יכול לברך לפיכך אנו אומרים עושה השלום במקום משפט יש שלום וכדכתיב אמת ומשפט ושלום ועיין עוד שם ודע שהמהרי"ל לא המציא דבר זה לסיים בעשי"ת עושה השלום כ"א חלק מחכמתו ליראים טעם על מנהג קדמונים שמבדילים בסיום ברכת שלום בין עשי"ת לכל השנה כלה כמבואר שם והוא הי' בשנת ה' אלפים קפ"ז כמבואר שם בריש הלכות פסח.

ועוד מה שחותמין מלך צור ישראל וגואלו תמהו הב"ח והט"ז סימן ס"ו הא אמרו במסכת פסחים דף קי"ז ע"ב בק"ש גאל ישראל על הגאולה שעברה והאריכו וקימו וקבלו המנהג כמבואר שם ועיין מג"א סימן רל"ו שסיים ואין לזוז מהמנהג ועיין פרישה וא"ר שם סק"ד ועיין בספר בכור שור להגאון בעל תבואות שור בפסחים שם ועיין מ"ש מורי נ"ע בספרו דגול מרבבה בא"ח סימן ס"ו בט"ז סק"ו ובכל דבריהם לא תעלה ארוכה שזה שינוי מטבע שטבעו חכמים שמוסיפים מלך צור ישראל וכבר העתקתי לעיל לשון הרמב"ם ולא להוסיק על אחת מהם (ויש ליישב קצת) אלא אחרי שהברכה בשם מעין הפתיחה והחתימה שוב אין לזוז מהמנהג ואין בו משום שינוי מטבע שטבעו כו'.

פקח עיניך וראה מ"ש הטור א"ח סימן ס"ח בשם רמ"ה שאין להפסיק בפיוטי קרוב"ץ בברכת ק"ש וכ"כ על דעת הרמב"ם ברכות אלו עם שאר ברכות אין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהן עיין שם וכן הוא להדי' בתשובות הרמב"ם הנקראות בשם פאר הדור סימן ס"ד וסימן קכ"ט שאין לומר פיוטים באמצע ברכות ק"ש עכ"ז כתב הב"ח שם וז"ל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי רבינו הטור בזה ואחד הי' בזמננו שהתחיל לבטל מלומר קרוב"ץ בקהלו ולא הוציא את שנתו וכ"כ שבולי לקט וז"ל אבל ר"ע ורב כהן צדק ורב פלטוי גאון וכל גאוני לותי"ר כתבו כלם שיש לומר פיוטים וכ"כ הג"א מא"ז פ"ק דברכות וז"ל וכבר נחלקו ר"י ט"ע ורבינו אליהו ועלתה בידם דמותר ומצוה מן המובחר כו' עכ"ל ועיין בשו"ת הרשב"א סימן תס"ט וז"ל תשובה כך המנהג בארצנו לחתונה וכן במועדים והרמב"ם ז"ל כתב שאין ראוי לעשות כן וכן ודאי יראה לי אלא שהמנהג הזה פשט ברוב המקומות וסומכין על מה שייסד הקליר פיוטים ליוצר ולאהבה ולזולת והקליר אומרים עליו שהוא ר"א בן ערך שאמרו עליו שהוא תנוי והוא קרוי והוא פיטוי והנח להם לישראל לנהג כמה שנהגו שאמרו במגלה בירושלמי צא ולמוד מה שצבור נוהג עכ"ל ועיין שו"ת שער אפרים סימן י"ג (ואני ת"ל כתבתי בסימן א' בעניני הפיוטים וחלילה לבטל אחד מהם וכל מעשה תוקפם וגבורתם כתבתי בס"ד שמה) ואף שלפעמים נראה לגדול הדור לשנות איזהי נוסחה מפאת שנראה לו מאיזה פוסק קדמון כוותי' או שמוחזק ומפורסם מאד בחסידות וכל מעשיו עפ"י הקבלה הישרה לא ילמדו הצבור ממנו לעשות כמוהו.

ראיתי בספר ברכי יוסף א"ח סימן קי"ב אות ג' כתב בשם מהר"ש ויטאל שאביו מהרח"ו לא הי' אומר פיוטים אך כשהי' עובר לפני התיבה הי' אומרם וכ"כ הר"ש בן הרשב"ץ סימן רנ"ה ושכ"ט שמהר"מ דוטענבערג לא הי' אומר פסוק ה' ימלוך וגו' ולא הי' חותם ביראו עינינו אבל כשהי' יורד לפני התיבה הי' אומרין ועיין בשו"ת הלכות קטנות חלקי ב' סימן נ"ה על מה שנוהגין לחתום על מחייתה אעפ"י שלא מצא סמך אין לשנות ממנהגם ועוד אין לך מנהג דמחזי כחוכא יותר ממה שנהגו יש מקומות בתשעה באב להטות ראש איש וגבו למעלה ולכסותו ולהניח ס"ת עליו ולקרות ג' גברי דיש לחוש שמא יפיח ופקפקו כמה גדולים ורצו לבטל מנהג הזה והחסיד בעל דב"ש קיים המנהג את זה הראני כבוד ידידי הרב החכם השלם מוה' נפתלי הירש פאללין נ"י ומצאתי גם הגאון מוה' ישראל לינגו כתב שאין בדברי המפקפקי' ממש והסכים עמו מוה' מיכאל יחיא שיש שרש לזה המנהג וכ"כ בעל ברכי יוסף בא"ח סימן תקנ"ט אות ד' עיין עליו והנה מהר"מ פאדווא נדחק ליישב המנהג בני קאנדיא שנוהגים לקרוב ביום כפורים ג' פסוקים בלבד בלשון הקודש והשאר בלשון לע"ז שנראה בהדי' לנגד הגמרא ויען הי' מנהג קדום בזמן היות שם גאונים לזה טרח וישוב מנהגם עיין שם ועיין מג"א ר"ס רפ"ד ובמהר"י לבית לוי כלל בי"ת סימן יו"ד בדבר חליצה בבית היבמה ועיין במהרי"ל סוף הלכות תפלת י"כ שצדק עליו את הדין שמתה בתו בי"כ על שאמר סליחה אחת שלא היו נוהגים לאומרה בקהל ואח"ז מצאתי שיפה דבר בזה כבוד ידידי הרב הגאון המפוסם מוהרז"ך בספרו בגדי כהונה בחלק א"ח סימן יו"ד דרב הי' רבן של כל בני גולה ואמרו בתענית דף כ"ח דאיקלע לבבל וחזינהו דקא קרו הלל בריש ירחא סבר לאפסוקוני' כיון דחזא דקא מדלגי' דלוגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם ובאתרא דרב לא הוו קרו אפילו בדלוג מדסבר לאפסוקוני' וא"כ ס"ל דאין לקרות ושם הוי איסור לדעת רב דהא ודאי הוו מברכין לדעת ר"ת ולדעתי' דרב הוי ברכה שא"צ ועובר משו' לא תשא ואעפי"כ כיון שראה מנהג אבותיהם בידיהם לא רצה לבטל כו' (ומבלעדי זאת אם יהי' כח ורשות לבני העיר לבטל מנהג שנהגו אבותיהם בכל מדינה במקום זה יבטלו מנהג זה ובעיר אחרת יבטלו מנהג אחר ועי"ז יבוטלו ח"ו מנהגי ישראל אשר מנהג ישראל תורה עיי"ש) ומי זוטרא מה דאז"ל בירושלמי אעפ"י ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו מנהג אבותיכם כאשר העתיק המג"א ר"ס ס"ח.

הנה ראיתי ממורינו ורבינו הגדול מוהר"י סג"ל לנדא אב"ד ור"מ נשמתו בג"ע עליון שינה לעצמו כמה נוסחות ומנהגים כמנהג ספרדיים שאמר בברכת הצדיקים על שארית עמך בית ישראל ונוסח זה זכר הרמב"ם ז"ל וכן הי' גומר הלל בליל פסח אחר התפלה בבהכ"נ ואנו אין נוהגין כן כאשר העיד הרמ"א בא"ח סימן תפ"ז סעיף ד' וכיוצא בהן הרבה מאד עכ"ז מעולם לא עלה על לבו הטהור ועל לבו הצבור שינהגו כוותי' כמו כן לא אמר שום יה"ר ותפלות ותחנות ולשום יחוד שחידשו זה ק"ן שני' (ועיין מה שכתבתי בס"ד בסוף סימן א') אבל להצבור לא מחה ועיין בשו"ת מהר"מ א"ש חלק שלישי סימן ל"ח ועיין בספר חק יעקב סי' תפ"ט ס"ק א' וסימן תצ"ד ס"ק ג' לכן אהובי חתני אל תפרוש ממנהגן של צבור והוי בורח מן המחלוקת ומאן דאמר עושה השלום לא משתבש ומאן דאמר המברך לא משתבש ואל תטוש תורת אמך ולא עוד אלא נלע"ד שיכול לסיים כל השנה עושה השלום אם הוא למען אשר יכול לומר עם הצבור קדושה וברכו וכדומ' ודע שהגאון בעל של"ה הי' פה ר"מ ואחרי מות זקני הגאון בעל עוללות אפרים זצללה"ה הי' אב"ד עכ"ז לא הנהיג את הצבור לומר המברך כדעתו והניח להם כמו שנהגו לומר עושה השלום וכן נוהגין עד היום קטני' עם הגדולים ואני נהגתי לומר המברך כאשר נהג מורי הגאון נ"ע אבל אחרי שאני רואה שהשינוי מברכת שלום מביאם לידי מחלוקת דעתי בלי נדר אי"ה לסיים בי"כ הבע"ל בתפלת נעילה בצבור עושה השלום. ואתה חתני הרבני נ"י נא אל תכניס עצמך במחלוקת כבר כתבתי במקום אחר שאין בכמה דורות בעו"ה מחלוקות כלה לשם שמים וטרדותי רבו למעלה ראש ולא אוכל לסדר הדברים ולהמתיק פי לדבר צחות ואני תפלה ביום כפורים הבא עלינו לטובה יחתמנו לחיים טובים ולשלום ושתהי' שנת גאולה יבא מנחם וישמיע שלום עד אין חקר הכ"ד חותנך הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלס.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >