שיירי קרבן/מגילה/א/ה
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז חתם סופר עמודי ירושלים
|
שיירי קרבן מגילה א ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נאמרה למשה בסיני וכו'. כתב בי"מ כשנאמר לו פרשת עמלק ולא יקשה דא"כ או ה"ל למכתבה ולא השתא בתר נבואות שנאמרו אחריה דאין מוקדם ומאוחר בתורה ונראה שלא הודיעה מרע"ה לדורות דא"כ מיחזי כי חוכא ואיטלולא ענין צערם ושקם ותעניתם אילו ידעו את המגלה ומעשיה כבר אלא לא הודיעה ומ"מ לא הוי חדוש מצוה נבואיית מכיון דהא נאמרה בסיני ואפשר שמסרה ביד יחידי הדור ולא ידעוה מרדכי ואסתר וסיעתם ע"כ ודבריו תמוהים מאד בפרט מ"ש ולא יקשה דא"כ אז ה"ל למכתבה וכו' הוא דבר שאין לו שחר דמ"ש מגילה משאר דברי נביאים וכתובים דהכל נאמר למשה בסיני אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש לכך פי' שבקובטרס עיקר דגרסי' בבבלי דף ז' כתנאי כתב זאת מ"ש כאן זכרון מ"ש במשנה תורה בספר מ"ש בנביאים דברי ר' יהושע ר"א המודעי או כתב זאת מ"ש כאן ובמשנה תורה זכרון מ"ש בנביאים בספר מ"ש במגילה ע"כ והשתא ריב"ל סובר כר"י בחדא אלא דמרבה מגילה מדכתיב כתב ודברים נכונים הם:
מוטב שיקדים כספו וכו'. כתב בי"מ דהיינו שקלים שמביאין באדר כדתנן בא' באדר משמיעין וכו' ואיכא למידק שהבאת השקלים באדר משום דמניסן ואילך תורמין מתרומה חדשה וכו' והאיך תלי הכא טעמא משום קדימתן להמן וכו' עיין שם שהאריך נראה שפירש דמוטב שיקדים היינו שיתחילו מראש חודש אדר לשקול ולכך קשיא ליה אבל לפמ"ש בקונטרס לק"מ:
הדא אמרה אדר הראשון תוספת. כתב המג"א בא"ח סימן נ"ה ס"ק י' משמע דאם שבת י"ג מעוברת אותן שנולד באדר ראשון נעשה בן י"ג באדר ראשון וכ"כ הלבוש וצ"ע דהא מי שנולד בשנה פשוטה אינו נעשה בר מצוה עד א"ש ה"ה זה שנולד בשנת העיבור כיון דאשתקד היתה שנת פשוטה ונעשה בן י"ב באדר סתם א"כ לא מלאו לו שנת י"ג עד אדר שני וכו' לכן נ"ל דנעשה ב"מ באדר שני ע"כ ול"נ עיקר כסתמא דש"ע וכלבוש דכיון דאדר ראשון תוספת כדמסיק כאן וכ"כ תוס' בפ"ק דר"ה א"כ זה שנולד בשנה מעוברת באדר ראשון לא נולד באדר כי אם בתוספת ואיך נאמר שימתין עד אדר שני ולא דמיא כלל למי שנולד בשנה פשוטה שהרי זה באדר נולד לפיכך צריך להמתין עד אדר והיינו אדר שני שהוא עיקר וזה ברור והש"ע לשיטתו אזיל שפסק בסימן תקס"ח סעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו או אמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני והיינו מטעם הנ"ל שהשני הוא העיקר ודלא כמ"ש בהג"ה שם מיהו מודינא בהא שאם מת אביו בשנה מעוברת באדר ראשון שיתענה באדר ראשון והדברים ברורים:
לעולם שני חדשים וכו'. כתב תוס' בר"ה דף י"ע ע"ב בד"ה אדר וכו' ובירו' דמגילה איכא פלוגתא דקאמרינן התם עוקבא וכו' ולבסוף דחו לה דקסבר רצו שלשים רצו ירח ע"כ וקשה שלפי כגירסת שלפנינו וכמ"ש בקונטרס אין המסקנא כן דאדרבה לעולם הראשון מלא ונ"ל דגירסתם היא לעולם שני חדשים חסירין עיבר את הראשון וכו' וה"פ אע"ג דלכתחילה עבדינן שניהן חסירין מ"מ אם עיבר הראשון מה שעשה עשו' אבל השני אם עירבו לאו כלום הוא דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר וכאשר הגהתי כ"נ עיקר דבבבלי שם גרסי' העיד ריב"ל משום קהלא קדישא שבירושלים על שני אדרים שמקדשים אותן ביום עיבוריהן למימרא דחסירין עבדינן מלאין לא עבדינן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |