שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/ס
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ס'
נשאלתי ישראלים שמלאכתם הוא לעשות מחלב נרות ובורית ועליהם מוטל מן השררה להספיק לכל בני העיר בנרות ובבורית באיבוד חזקת אומנתם ובקנס גדול ואירע זמן מה שדוחק הוא למצוא חלב ובשביל כן היתה פקודת השררה על הקצבים הערלים מעיר הזאת שלא יהיו מוכרים החלב אלא לישראלים בעלי מלאכה הנ"ל מעירו כדי שיספיקו לבני העיר ולהקצבים הערלים יש חלב מבהמות טהורות שור כשב ועז וגם חלב חזיר ואינם רוצים למכור זה בלא זה כי כך מכרו עד הנה לערלים אחרים כל חלב אפילו חלב חזיר, האם יש היתר לישראלים לקנות גם החלב חזיר:
נראה לי דבכי האי גונא שאינו אלא למלאכה לעשות ממנו נרות ובורית מותר להם ליקח גם חלב חזיר ולא מיבעיא לדברי התוספות סוף פרק מרובה דף פ"ב עמוד ב' בדבור המתחיל לא יגדל חזרים וכו' פשיטא דשרי אלא אפילו להרשב"א בתשובה הביאו ב"י בי"ד סימן קי"ז דחולק אדברי התוספות דמרובה נמי שרי בכה"ג כמו שיתבאר:
אף על גב דהרב ב"י וכל האחרונים חולקים על הא"ח הביאו ב"י התם בסימן קי"ז שמתיר לעשות סחורה בחלב חזיר וסבירא להו דאסור היינו דוקא לעשות סחורה סתם דאפשר שעומד לאכילה התם הוא דאסור משום דחיישינן שמא יבא לאכול מהן כיון שעומד לאכילה או שמא יטעום ממנו כדרך המוכרים לאכילה שטועמין כשמוכרין לאכילה אבל בכי האי גונא שאינו קונה אלא למלאכה לעשות ממנו נרות ובורית והכל יודעים שאינו קונה אלא למלאכ' לא חיישינן למידי דאפילו חשדא ליכא שיחשדוהו שמא אוכל ממנו כיון שהכל יודעים דלאו לאכילה זבני אלא למלאכה, דומיא דסוסים וגמלים וחמורים דמתיר בירושלמי פרק ה' דשביעית כיון דלמלאכה עומדין הביאו ב"י התם בסימן קי"ז וכמו שכתבו התוספות סוף פרק מרובה הביאם ב"י התם יעוין שם, אלא דמוכח התם דלגדל חזירים אסור הוא אפילו כשמגדלן שלא לאכול אלא למשוח בהן עורות משום מעשה שהיה בהורקנוס ואריסתובלס אבל כשאינו מגדלן אלא שרוצה לקנות חלב חזיר למלאכה למשוח עורות וכיוצא בזה שרי אפילו אחר מעשה שהיה וכן משמע בהדיא מדברי התוספות התם שכתבו וז"ל וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה עכ"ל הרי כתבו כל חלב משמע אפילו חלב חזיר מותר אי לא קאי לאכילה, זה נראה פשוט לדברי התוספות:
ואפילו לפי דברי הרשב"א בתשובה הביאו ב"י בסימן קי"ז שחולק אדברי התוספות דהתם נראה דבכי האי גונא שרי ומודה הוא בכך דעד כאן לא קאסר הרשב"א אלא כגון לגדל בהמה טמאה דרובן לאכילה קיימא התם הוא דיש לאסור משום גזירה שמא יבא לאכול ממנה כיון דאין דרכן לקיימה למלאכה דלא דמי לסוסים וגמלים דאין מגדלן אלא למלאכה אבל חלב חזיר שמוכרים הקצבים אינו ראוי אלא למלאכה דכבר נתעפש והבאיש ונפסד הוא לאכילה ואינו ראוי לאדם ודאי דשרי אפילו להרשב"א שהרי הוא עצמו כתב וז"ל ותמה אני אם התירו התוס' בענין זה שאמרת אלא אולי בכענין שנפסד לאכילה ושאינו ראוי לאדם אלא לעבד בהם עורות דכל שנפסד כל כך אין לחוש ולגזור משום אכילה עכ"ל התם, וזה דבר ברור הוא דכל חלב שמוכרין הקצבים לבעלי מלאכה זו כבר נפסד הוא לאכילה, לכך שרי להו לקנות אפילו להרשב"א:
ועוד נראה דבכי האי גוונא שאין הקצבים הערלים רוצים למכור חלב שור וכשב אלא דוקא שיקנו גם חלב חזיר הוי ממש כציד שנזדמנו לו טמאים וטהורים דמותר דכיון שהוא צריך לקנות חלב וקטרח לקנות ונזדמן לו לקנות אלא שאין יכול לקנות אם לא שיקנה גם חלב חזיר ודאי דשרי כדי שלא יפסיד כל טרחו דמאי שנא טרחא דציד מטרחא דבעל מלאכה זו ואף על פי שלשאר כל אדם שאינו בעל מלאכה זו אסור לסחור בחלב חזיר אפי' בנזדמן לו עם שאר חלב שור וכשב אף על פי דקטרח דלא התירו בנזדמן טמאים עם טהורים אלא בציד דאפילו רבי יהודה דמתניתין סוף פרק ז' דשביעית לא התיר לשאר כל אדם אלא בשאין אומנתו בכך אבל לא בשאומנתו בכך מכל מקום אלו ישראלים שהם בעלי מלאכה זו דינם כציד דמאי שנא לכך שרי להו לקנות בכי האי גונא ואפילו אי לא מצא לקנות אלא חלב חזיר לחוד שרי להו לקנות אי קטרחי בתריה כגון שהלך לכפרים ועיירות הסמוכים ולא מצא אלא חלב חזיר כדי שלא יפסיד כל טרחו דומיא דציד דמותר אפילו בלא צד אלא טמאים לחוד:
ועוד נראה דבכי האי גונא שהם צריכים להספיק לכל בני העיר על פי השררה שרי להו לקנות לכתחלה חלב חזיר מהא דאיתא בירושלמי אמתניתין פרק ז' דשביעית צידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מיני טמאין מותר למוכרן רבי יהודה אומר אף מי שנתמנה לו וכו' וחכמים אוסרים ופירש הר"ב מי שנתמנה שאינו ציד וחכמים אוסרים למי שאינו ציד וטעמייהו דרבנן לפי שהציידים צריכים ליתן מס למלך מאומנתם התירו להם למכור חיה ועופות ודגים טמאים כדי שיוכלו לפרוע למלך המס שעליהם אבל שאר כל אדם לא והוא מירושלמי דהתם וז"ל תמן אין מלכות אונסת הכא מלכות אונסת פירוש מלכות אונסת לוקח מס מן הציידין:
הרי אפילו חכמים דאסרי לשאר כל אדם שאינו ציד אפילו בשאין אומנתו בכך מתירים בציד שמלכות אונסת הוא הדין נמי בנדון דידן שהמלכות אונסת שיספיקו לכל בני העיר יש להתיר אף על פי דלא קאי מילתא דחכמים דלית הילכתא כותייהו מכל מקום הך מילתא דמחלקין בין מלכות אונסת לאין מלכות אונסת קאי היכא הוא דאסור לדידן דמסתבר טעמייהו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |