שו"ת הרי"ף/קצט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אם באו שני בעלי דינין וסיד' כל א' וא' טענותיו במוש' ב"ד והעמיד ב"ד דיינים עד שיעיינו בהם ולא קנו מידם שלא נשתיירה להם טענות חץ עמה שטענו ולאחר כן נתגלה לאחד מהם טענה שיש לו בה זכות שיש לב"ד שישמעו אותה ממנו אם לא תהיה סותרת אותן טענות הראשונות א"ד כיון שיצאו מבית דין וגלו את טענותיהן אין בהם לטעון ואפילו לא יהא סותר טענות הראשונות. וכן שאמר ומודה עולא היכא דקאי בב"ד ולא טען ונפק אברא והדר אתי לב"ד וטען דאינו טוען וחוזר וטוען מאי טעמא דילמא טענה אגמרוה שוה הוא עולא עם נהרדעי בזה ואפילו בדיהי' אמתל' לטענתיה קמיית' א"ל:
תשובה כל מה שמסרת לענין טוען וחוזר וטוען תשובתינו היא מה שמסרנו בהלכות. והיכא דאישתעי דינא אבראי ולא טען והדר אתי לבית דין וטען דטוען וחוזר טוען מ"ט לא מיגלי איניש טענתיה אלא בב"ד ואמרינן נמי אמר אמימר אנא מסבי דנהרדעא אנא וסבירא לי דטוען וחוזר וטוען והוא הלכתא דטוען וחוזר וטוען והוא דיהיב אמתל' לטענתיה קמייתא אלא שזה הדבר בשלא יצא מבית דין אבל יצא חוץ לבית דין אימר טענתיה אגמרוה וכל זה באותה תביעה עצמה אבל בתביעות אחרות טוען וחוזר וטוען ואפילו יצא מבית דין ואפילו אמר יש לי תביעה אחרת זולתי זאת שסדרתי שטוען וחוזר וטוען:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |