שו"ת הב"ח (הישנות)/צג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לא אוכל להתאפק לכל הגדולים הנצבים עלי וחלו פנינו בהפצרה גדולה ובתחנונים לחוות דעתי העניה באחד מאנשי ק"ק אובן כהן אשכנזי ושמו נעלם ממני נשא אשה והולידה שני בנים ונשתטית ונשתגעת ביתר שאת עד שצריכים לסגור אותה בחדר תוך חדר ולעתים היא חלומה כמו שבעה ימים או י"ד ימים והנה אי אפשר שידור עמה בכפיפה אחת ולכן האשה שרויה אצל אביה ואחיה והבעל עם ב' ילדיו שרוי בביתו בצער יגון ואנחה מצפה שתתרפא וזה כמה שנים יושב גלמוד ומעוגן ושואל התרה לגרשה בע"כ על ידי השליח שיגרשנה בעת חלומתה או לישא אשה על אשתו וכבר הסכימו הספרדים מק"ק סלוניק לפטרה בגט בשעת חלומה ובשעת ישוב דעתה רוצה או לא רוצה בע"כ כדת וכהלכה ואחר כך ישא אשה וזה יותר טוב ממה שיניחה עגונה וישא עליה אשה וטעמם שזה יותר טוב מזה לא ראיתי אבל דעתי הענייה היא בהיפך שאין לנו לתקוע עצמינו בדבר הלכה בפלוגתא דמ"ד משום גרירה ומ"ד משום שאינו יכולה לשמור את גיטה דלמ"ד משום גרירה עיתים שוטה עיתים חלומה אסור ויש להאריך בזה בפלפולים רבים אמנם כיון שלענין מעשה אין דעתינו מסכמת לגרשה אף בעיתים חלומה לכתחלה ע"כ אין רצוני להאריך בזה אבל את זה ראינו מרבותינו נוחי נפש עשו מעשה להתיר לו לישא אשה אחרת עליה כי כן קבלו הם מרבותיהם איש מפי איש וזה דווקא בהסכמת מאה רבנים ולבי אומר לי שכך קבלו מפי רבינו גרשום מאור הגולה שהחרים שלא לישא אשה על אשה שכשיגיעו איזה ענין בין איש לאשתו שאין ראוי להחזיק בחרם זה יתירו אותו בהסכמת מאה רבנים כדי שלא יהא הדבר קל בעיני הדורות ליקח אשה על אשה וכך אנכי אומר בטח להתיר לראובן זה לישא אשה על אשתו ולייחד לה כתובתה ביד הקהל ולא אביתי להאריך בראיות מדברי הגדולים הרשב"א ומהר"יק ושאר גדולים שהסכימו שר"ג עצמו לא גזר בנ"ד או בכיוצא בזה מפני שיש חולקים על זה כמו שמפורש בתשובה מהר"ר שלמה לוריא:
אכן נראה מדבריו מבואר שלא היה אוסר אלא לגרשה בע"כ אפילו עיתים חלומה אבל להתיר לו לישא אשה עליה בלא גירושין על זה לא כתב לאיסור וע"כ נראה דלדברי הכל מותר לישא אשה עליה וכמו שכתב הרב בהגהת ש"ע וז"ל ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית או שהיא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח גט ממנו יש להקל להתיר לו לישא אשה אחרת עכ"ל ובסי' קי"ט כתוב בנשתטית דאפילו בדיעבד אינה מגורשת אא"כ שגירשה בעת חלומתה מפני שהיה נראה שתשאר כך לא מהדרינן עובדא עכ"ל התבאר דאין שום מחלוקת בין הוראות מהר"של ובין הוראת הרב בהגה' ש"ע דמה שאוסר מהרש"ל לגרשה לכתחילה אפילו בעת חלומתה גם הרב בהגוהותיו פסק כך ומה שהתיר הרב בהגה' בנשתטית לישא אשה אחרת על אשתו גם מהרש"ל מודה בהיתר זה שלא נמצא בדבריו שאסרו מיהו ודאי אין הרב בהג"ה חולק על מה שמפורש בדברי האחרונים שצריכים בהיתר זה שיסכימו על זה מאה רבנים דאין לנו להקל ולבטל מה שתקנו קדמונינו שמימיהם אנו שותים:
וכך נהגו רבותינו בזמנינו וגם אנכי בילדותי צרפוני עמהם בהסכמה זו וחתמתי שמי עמהם חלילה וחס לשנות עכשיו ולזלזל בהוראתם וכדי שלא יעלה על הדעת לחוש לחרמו של ר"ג נ"ל להביא ראיה ברורה ממה שכתב המרדכי פ' מצות חליצה דהרב רבינו אליעזר ממיץ היה נוהג להתיר חרם דר"ג לישא ב' נשים ליבם כדי שלא תהא חלוצה פסולה וצריכה לחזור על כל האחים והיה אומר שבמקום מצוה לא נגזירה גזירה והשתא הוא עולה לייבום ולחליצה ואחרי החליצה תעמוד הגזירה במקומה ושאר רבותי לא נהגו כן עכ"ל וכתב ב"י בפי' סדר חליצה דטעם החולקים דכיון דיבמה שריא ליבומה אלא דאריא דשבועה רבוע עליה ראויה ליבם היא עכ"ל מדלא חלקו עליו דאין בהיתר חרם זה ממש אלמא דלכ"ע יכולין להתיר חרם זה דר"ג במקום מצוה דייבום ופשיטא דה"ה דיכולין להתיר משום מצוה דלא תהו בראה כדאי' בפ"ק ב"ב דף י"ג גבי ח"ע וחב"ח דכופין את רבו ועושה אותו בן חורין משום דלא תהו בראה שהיא מצוה רבה ומשום הכי כפינן כמ"ש התו' לשם בשם ר"י והביאו הגאון מהר"ר דוד סג"ל חתני שי' בתשובתו ומדינא לא היה צריך הסכמה מרבנים אחרונים על זה כי היכא דמהר"מ היה מתיר החרם ליבמה בבית דינו בלחוד אלא שאין דעתי מסכמת כלל להתיר בנשתטית להתירו לישא אשה עליה אם לא שיסכימו מאה רבנים ויחתמו בחתימת ידם על היתר זה כמו שנהגו רז"ל ותו לא מידי הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי מני הקטן והצעיר יואל סירקיש בן לא"א כמוהר"ר שמואל זכר לברכה ה"ה א' ח' טבת שצ"ז לפ"ק פק"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |