שאילת שלום על השאילתות/קה
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולא תחוף אלא בחמין ואפי' בחמי חמה משום דקרירי ומיסרק מזיי' ולא עיילין בהו מיא: הנה לפי עומק פשוטי' נראה דהא דקאמר ואפי' בחמי חמה [דהיינו בחמין שהוחמו בשמש] הוה כמו בחמין ע"י אש דתחוף בהו. וא"כ פליאה מה שסיים גאון בנתינת טעם משום דקרירי וכו' ולא עיילין בהו מיא. ויגעתי ומצאתי נוסחת רבינו חננאל שהביא הרא"ש בהל' מקוואות סי' כ"ד בזה"ל אשה לא תחוף בקרירי ואפי' בחמי חמה פירוש אסור לחוף ע"כ. ומעתה נכון דנוסחת גאון בסוגיא דנדה (סו:) היה גם כן כמו שהעתקתי בשם ר"ח. והכי פירושא בדברי גאון שכתב ולא תחוף אלא בחמין [ר"ל בחמין דוקא אבל לא בקרירי] ועל זה כתב ואפילו בחמי חמה [כלומר דלא תחוף אפילו בחמי חמה. אלא רק בחמין תחוף] משום דקרירי ומיסרק [צ"ל ומיסרך והוא לישנא דאתמר בנדה (סו) ולא בחול משו' דמסריך ופירש"י מדביק השער וחוצץ] ולא עיילין בהו מיא. ובזה יתבאר דבריו של גאון וכוונתו. והוי יודע דהרא"ש שם משיג על הר"ח בזה"ל ובפ' כל שעה דף (מב.) אמרינן לא תלוש לא בחמין ולא בחמי חמה אלמא מדמי חמי חמה לחמין ע"כ. והנה אנן חזינן דגאון וגם ר"ח שנו דבריהם בסגנון אחד ולא השגיחו להשגת הרא"ש. דהנה לדמיון הרא"ש דמדמה ענין חימוץ לחפיפה דהכא יקשה לנוסחתם של גאון ור"ח רבא אדרבא דרבא אמר הכא בנדה (ס"ו:) דחמי חמה הוה כקרירי ואסור והתם בפסחים (מב.) אמר רבא אשה לא תלוש לא בחמין ולא בחמי חמה. אלא ברור דגאון ור"ת סברי דאע"ג דלענין חימוץ הוי חמי חמה להחמיר כחמין. מ"מ להקל לא אמרינן אלא דיינין חמי חמה כקרירי להחמיר. וקצת מוכח הכי דהא האיבעיא בפסחים שם עברה ולשה מהו ופירש"י בחמין. משמע דוקא בחמין קמיבעי וכן פרש"י עוד שם ד"ה היכא דאיתמר וכו' והילכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד וכו' ע"ש משמע דלא קנסו אלא בחמין ממש אבל לא בחמי חמה. הרי דיצא לחלק בין חמין ממש ובין חמי חמה. מיהו הרא"ש לשטתי' שכתב בפסחים דלא כרש"י אלא דבכל הנשנית שם קמבעי' ליה ע"ש. שפיר מייתי ראיה מפסחי' כדי לאלם ולחזק הנוסחא שלפניו בסוגיא נדה (סו:) אמר אמימר משמי' דרבא ואיכא דאמרי דריש אמימר משמיה דרבא אשה לא תחוף אלא בחמין ואפי' בחמי חמה אבל בקרירי לא דמשרי מזיא. וברב אלפס אי' בזה"ל אשה לא תחוף אלא בחמין ואפילו בחמי חמה דחמין משרו מזיא ופי' הר"ן מתירין את השער שלא יסתר זה בזה ע"כ. ועתה אתה ברוך ה' קורא משכיל בין תבין מאת אשר לפנינו בסוגיין (סו:) בש"ס דפ"פ דמיין אמר אמימר משמיה דרבא אשה לא תחוף אלא בחמין אבל לא בצונן ואפילו בחמי חמה צונן מ"ט לא משום דקרירי ומישרי מזייא. ע"כ. הנה לפי עומק פשט המובן בפשיטות [הוי לדינא כדעת רבינו חננאל] דהא דקאמר ואפילו בחמי חמה נמשך אמאמר דסיים אבל לא בצונן אסמיך וקאמר ואפי' בחמי חמה כלומר לא לבד בצונן דלא אלא אפילו בחמי חמה נמי לא משום דחמי חמה הוה כצונן וע"ז מפרש סתמא דתלמודא צונן מ"ט לא כלומר כל ענין שהוא משום צונן מ"ט לא תחוף ויהיב טעמא משום דקרירי וכו'. וזה פשוט וברור ומי יתעקש לומר דהא דקאמר ואפילו בחמי חמה קאי אשלפני פניו דהיינו אהא דקאמר בתחלת דבריו בחמין [והוי להקל] ולא קאי אשלפניו כלל. לא לבד שזהו ודאי נגד הפשוט והברור בכל מקומות דדרשינן אשלפניו במה דסיים. אלא אף זו שזהו המתעקש יצא להקל ואין שומעין לו. וכל מדה נכונה מדהפסיק רבא ולא אמרן על הסדר לא תחוף אלא בחמין ואפילו בחמי חמה אבל לא בצונן. וודאי כוונת רבא כמו שאמר אבל לא בצונן ואפילו בחמי חמה. ומאמר ואפילו בחמי חמה נמשך לזה שסיים. ובכן זה שכתב רש"י ד"ה ואפי' בחמי חמה די לה בחמין שהוחמו בשמש ע"כ. נפלאה ממני ואין אלו אלא דברי נביאות לפרש דקאי רק אשלפני פניו ולהוציא הדברים מפשטן ולהקל. וכתבתי בתקוני כלי שר"ת דבאין ספק היה הגרסא לפני רש"י כנוסחת [רב אלפס] והרא"ש שהעתקתי למעלה אשה לא תחוף אלא בחמין ואפילו בחמי חמה אבל לא בצונן וכו': ומעתה יהא נכון לבקר דעת הרמב"ם והטור ושאר הגדולים דהתירו בחמי חמה משום דהיה לפניהם כנוסחת הרי"ף והרא"ש. אפס בב"י י"ד ריש סימן קצ"ט [אהא שכתב הטור חפיפה שבמקום שער לא תהי' במים קרים לפי שמסבכין השער אלא במים חמין ומיהו אפילו בחמי חמה סגי'] כתב בזה"ל בפרק תנוקת אמר אמימר משמיה דרבא אשה לא תחוף אלא בחמין אבל לא בצונן ואפי' בחמי חמה וכו' ע"כ. הנה משמעות אותו נוסחא שהביא עולה נגד דעת הטור כמו שבררתי למעלה עדיפא ה"ל לב"י לאתויי נוסחת הרא"ש שהעתיק בסמוך דברי הרא"ש ע"ש ואתן תודע עוד דהסמ"ג בהל' נדה [דפוס ווינ' ל"ח ע"ד] כ' בזה"ל ורבינו יעקב תירץ וכו' ומביא ראיה וכו' מדאמר רבא אשה לא תחוף אלא בחמין ואפי' בחמי חמה תוכל לחוף משום דמשרי מזיא כך ראה מורי בפי' ר"ח ולא גרסי' אבל בקרירי לא משום דמשרו מזייא ודומה שר"ח רוצה לפרש מישרו כעין שרייה כלומר שהשער נחפף היטב על ידם וכו' עכ"ל. ויש להפליא בסתירת המעתיקים בנוסחת ובדעת ר"ת דלפי העתקת הסמ"ג ר"ח הוא המתיר ולהעתקת הרא"ש ר"ח הוא האוסר. ולדינא באם עברה וחפפה בקרירי אי מהני או לא. לדעת הרא"ש דמדמה חפיפה לחימוץ ובחימוץ קיי"ל דאפי' דאיעבד. אסורה כרב אשי בפסחי' מ"ב. והכי נמי אם חפפה במים שלא לנו. דלדעת הרבה מהפוסקי' בא"ח סי' תנ"ה אפי' דיעבד אסור. ויש לדבר בזה. וכעת אין פנאי לנצח בהלכות ודינים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |