פתחי תשובה/אבן העזר/קלז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אינו גט. עבה"ט שכתב מיהו מהני לפוסלה מכהונה. וע' לקמן סי' ק"נ בב"ש סק"ה דאינו פוסל אלא מדרבנן ע"י וע' בס' ב"מ מ"ש בזה:
(ב) כיצד יעשה כו' ויאמר הא"מ ככל אדם. עיין בס' פ"י ר"פ המגרש שהקשה לדעת הפוסקים דאפי' לכתחלה יכול לגרש בתנאי דע"מ שלא תנשא לפלוני אמאי קאמרי רבנן כצד יעשה כו' ויאמר הא"מ לכל אדם דזה שלא כרצון המגרש שרוצה לאסרה על פלוני ואמאי לא קתני תקנתא טפי שיטלנו הימנה ויחזור ויתנו לה ויאמר הא"מ לכ"א של מנת שלא תנשאי לפלוני ובשלמא להפוסקים דאף דהגט כשר אפ"ה לא תנשא לשים אדם כל ימי חיי פלוני אתי שפיר אלא לשיטת המתירין לינשא מיד (ב' הדיעות בש"ע סי' תמ"ג סט"ז) קשה והוכיח מזה דאף אי אמרינן דבעל מנת כשר לגמרי אף לגרש לכתחלה מ"מ היכא דאמר מעיקרא חוץ מפלוני תו לא מהני מה דאמר בתר הכי ע"מ שלא תנשאי לפלוני דאכתי לא נתבטלו דבריו בזה מה דאמר מעיקרא חוץ מפלוני כו' ע"ש: ולכאורה יש לתמוה שלא הזכיר דברי הרמב"ם פ"ח מה"ג דין י"ו ובש"ע לקמן ס"ס קמ"ז דמבואר שם דליתא לחילוק זה שהרי סיימן שם וחוזר ונותנו לה בלא תנאי כלל או בתנאי כשר ע"ש בהא"מ שכ' וזהו דין המשנה כו' וזהו שכ' רבינו כו' וצ"ע. מיהו י"ל אף דלהרמב"ם באמת אין חילוק וכדמשמע נמי מדברי הרמב"ם שם בהלכה י"ז שכ' או יאמר ה"ז גיטך אכתי יש מקום לסברא זו לשיטת הר"ן שם במתני' הובא בב"י ובב"ש סק"ב שכ' דאע"ג דבעלמא בהא גיטך סתמא סגי הכא שאני כיון דמעיקרא אמר בהדיא אלא לפלוני כו' י"ל דה"ה נמי אם אמר הא"מ לכ"א על מנת שלא תנשאי לפלוני אכתי לא נתבטלו דבריו הראשונים (והא דלא ביאר זאת הר"ן בהדיא משום דלדידיה בלא"ה אינו יכול לגרש לכתחילה בעל מנת שלא תנשא לפ' דהא הוא ז"ל מאותן הסוברים דגם בע"מ ספיקא הוי כמבואר בר"ן שם להלן) . ובאמת להרמב"ם (והמחבר) בלא"ה לא קשה קושיית הפ"י הנ"ל דהא הוא ז"ל סובר דאם אמר ע"מ שלא תנשא לפ' אין זה כריתות כמ"ש שם בהלכה י"ב והוא מפרש מאי דאמרינן בגמ' אבל בע"מ מודו לי' רבנן לא בע"מ דומיא דחוץ הוא דהיינו לעולם אלא דוקא בקבע זמן כמבואר בתשו' הרשב"א שהביא הב"י סימן קמ"ג וכ"נ דעת המחבר בסי' קמ"ג סכ"ב (שהביא דעת הרמב"ם בסתם ואח"כ כתב וי"א כו') א"כ לא שייך למיתני הך תקנתא שיחזור ויאמר לה הא"מ לכ"א על מנת שלא תנשא לפ' דאי בסתם דהיינו לעולם דומיא דחוץ הא אין זה כריתות ואי בקבע זמן אכתי אין זה כרצון המגרש שרוצה לאסרה על פלוני לעולם רק הוא תנאי אחר לגמרי ומאחר דלהרמב"ם והש"ע ל"ק קושיית הפ"י הנ"ל אין הכרח לדידהו לחילוקו של הפ"י הנ"ל ושפיר מסיים הרמב"ם והש"ע או בתנאי כשר. (וכן לד' הרמב"ן והר"ן הגם שחולקים על הרמב"ם וס"ל דלמאן דס"ל דבע"מ שלא תנשאי מודו לי' רבנן אפי' אמר לה ע"מ שלא תנשאי לו לעולם מגורשת מ"מ ל"ק קושיא הנ"ל דהא אינהו גופייהו ס"ל דאפילו בע"מ ספיקא הוי) אמנם להנך רבוותא החולקים על הרמב"ם וסברי דאף בעל מנת דומיא דחוץ דהיינו לעולם ה"ז גט ויכול לגרש כן לכתחלה וסברי נמי דמותרת לינשא מיד והוא דעת התו' והרשב"א והרא"ש והטור לדידהו בודאי דקשה קושיית הפ"י הנ"ל ומוכרחים אנו לתרץ כסברת הפ"י והוא כעין סברת הר"ן הנ"ל. ועיין בתוס' פ' הזורק דף ע"ח שכתבו וז"ל ר"י הי' מצריך לנותן גט לאשתו לו' הא גיטך וגם הא"מ לכ"א כדמשמע בהמגרש שהיו רגילין לומר ג"כ ודין עכ"ל ואינו מובן מהיכן משמע כך ועוד דא"כ הי' לר"י להצריך ג"כ לומר ודין. ובב"ח סי' קל"ו כתב לפרש דכוונתם כיון שהיו רגילים לכתוב ג"כ ודין לאביי אע"פ שא"צ לכותבו רק לשופרא דשטרא כ"ש הא"מ לכ"א דהוא גופו של גט דיש לאומרו ע"ש והוא דוחק גדול כמובן. ויותר נראה דתיבת ודין ט"ס הוא וצ"ל הכי או כן (וכ"מ בב"י סי' קל"ו בייעתקתו דברי התו' אלו) ור"ל שהיו רגילים לומר ג"כ הרי את מותרת לכל אדם והיינו ממה דאי' בר"פ המגרש ואמר לה הא"מ לכ"א אלא לפ' כו' כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזיר ויתננו לה ויאמר הא"מ לכל אדם. ובודאי דאין כוונת התו' להוכיח כן ממה דאי' בזימנא קמא הח"מ לכ"א דהא שם הי' צריך לומר כן כיון שרוצה לאסרה על פלוני שייך הלשון לומר שתהא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני רק כוונתם ממה דאי' אח"כ ויחזור ויאמר לה הא"מ לכל אדם. וא"כ הרי מבואר מדבריהם דלא ס"ל סברת הר"ן הנ"ל. וצ"ע בכל זה:
(ג) יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה. עיין בס' גט מקושר בסג"ר אות רכ"ד שכ' דנראה שצריכה לחזור ולהקנותו לו כיון דאמרי' בש"ס דף פ"ד ע"ב הואיל וקנאתו ליפסל בו מכהונה וא"כ משמע שקנתה הגט כבר וא"כ מה מהני שחוזר ונותנו לה כיון שכבר הוא שלה והגט צריך שיהי' של בעל כדלעיל סי' ק"כ ולכן צריכה לחזור ולהקנותו לו. ושוב הניח זה בצ"ע ע"ש.
(ד) אבל אם אמר ע"מ. עיין בס' שעה"מ פ"ח מה"ג די"א שהביא תשובת הרשב"ץ ח"א סי' ד' שנשאל אם יכול לגרשה לאסרה בעל מנת על הרבה בני אדם (דאפשר הא דשרי בע"מ דוקא כשמתירה לכל העולם ואינו אוסרה אלא לאחד אבל לא להיפך (והשיב מסתברא לי שיכול לאסור דהא ר"א דשרי בחוץ בעי בגמ' מאי טעמא ואמרינן אמר קרא והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחד כו' ומדר"א בחוץ נשמע לרבנן בעל מנת מכ"ש דטפי עדיף ע"מ לרבנן מחוץ לר"א יעו"ש. והוא ז"ל כתב עליו שדבריו ז"ל הם דוקא באוסרה לכל העולם עד זמן פלוני וכמו שכתוב בלשון השאלה שם אם אם יכול לאוסרה על הרבה ב"א עד זמן ך' שנה או יותר דהשתא משום טעמא דאגידא בי' ליכא כל שנתן קצבה לדבר (כמ"ש לקמן סי' קמ"ג סעי' ט"ז וסעי' כ' וכ"א) אלא דמספקא לי' כיון דאסרה להרבה ב"א חשיב כמו שיור ובשיור אפי' לזמן קצוב לא הוי גט כמבואר מדברי הרשב"א בחי' פ' המגרש והריטב"א בפ"ק דקידושין (וכ"כ הב"ש בסי' קמ"ג ס"ק כ"ח) ואהא השיב הרב ז"ל דמדר"א בחוץ נשמע לרבנן בעל מנת כו' אבל באומר ע"מ שלא תנשאי לעולם אלא לפלוני ודאי דלכ"ע אינו גט מטעמא דכל ימיה אגידא בי' ואפילו לדעת הרמב"ן והרשב"א כו' ע"ש ויובא לקמן סי' קמ"ג סכ"ב ס"ק כ"ג:
(ה) ויש מחמירין אפי' באומר ע"מ. ולפ"ז אין תקנה לתת גט בתנאי זהי ועיין בס' שעה"מ שם דין י"ב שהביא תשובת מוצל מאש סי' ס"ז שהמציא תקנה לתת הגט ע"י שליח הולכה ויעשה התנאי לשליח שיהי' שליח הולכה ע"מ שלא תנשא לפ' והגט הוא גט כריתות בלתי שום שיור רק שהשליח יודיע להאשה שאין שליחותו אלא ע"מ שלא תנשא לפ' ואם תנשא לפ' בטל שליחותו וא"כ אין כאן שיור בגט ואם תנשא לפ' הגט לא נתבטל ויכול לחזור וליתנו לה אלא שנתבטל השליחות יעו"ש. והוא ז"ל כתב עליו דיש לפקפק ע"ז מדברי התו' ביבמות דף י' ד"ה לעולם ועוד דלפי דבריו נראה דה"ה באומר ה"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין לעולם דקיי"ל דאין זה כריתות (לקמן סי' קמ"ג ס"כ) ה"נ דיש תקנה לתת הגט ע"י שליח ויעשה התנאי בשליחות ושפיר קרינן בי' דבר הכורת כיון דאין כאן תנאי בגט וע"ז קשה טובא מההיא דפ"ק דיומא די"ג בהא דפריך ועוד כה"ג מי הוי גט והאמר רבא כו' ולא משני דמגרש לה ע"י שליח א"ו דאפי' ע"י שליח אין תקנה ועוד יש לפקפק בתקנה זו דאפ"ל בזה כל מידי דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח וצ"ע עכ"ד ע"ש ועמ"ש לקמן סי' קמ"ז ס"א ס"ק א'.
(ו) ה"ז גט כשר. עיין בתוס' רע"ק ז"ל בגליון המשניות פ"ט דגיטין אות צ"ב מ"ש בזה:
(ז) וה"ה אם שייר קטן. עיין בתו' רע"ק שם אות צ"ח בענין אם אמר סתם חוץ מקטנים ע"ש:
(ח) לראובן ושמעון. עב"ש סק"ו מ"ש בענין את"ל אי הוי פשיטות. וע' בזה בס' שעה"מ פ"ד מהל' אישית דין י' באריכות. ועיין בתשו' רבינו עקיבא איגר ז"ל ס"ס קמ"ה מ"ש בזה:
(ט) ה"ז ספק מגורשת. עיין בס' שעה"מ פ"ח מהל' גירישין דין ט' מ"ש בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |