עץ יוסף על רות רבה/ו/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלילה הזו את לנה וכו'. דאם לא כן הלילה למה לי (מתנות כהונה):

גזיז. עבר כמה דאת אמר וכן נגוזו ועבר (מתנות כהונה):

נפק לגביה. פירוש פסק מן הדרשה ונפק לגביה ללכת אחריו ללמוד תורה מפיו:

ברך שהכפיל לו את ממונו. רצונו לומר כל ממון שהיה לו מתחלה. דלא תימא דשארית פליטה שנשארה לו הוסיף לו עליה למשנה. ומכל מקום מה שהיה לו תחלה הוה יותר. אלא אחריתו היה טוב מראשיתו שהיה לו כפלים על כל ממונו:

עקיבא רבך לא היה אומר כן. כי זה לא צריך למכתב כיון דהא בהדיא כתיב ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וגו'. ומתחלה כתיב ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן (יפה תואר):

בזכות תשובה ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו. שמפני שבחליו שינה את טעמו קצת שקרא תגר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא הוצרך לתלות בזכות שהיה לו מתחלה (יפה מראה):

ומה אמרת תובן. פירוש אלישע אמר לרבי מאיר ומה אמרת שוב בבית המדרש:

יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו כו'. רצונו לומר שאף על פי שבטבע הון אדם יקר חרוץ בנערותו טפי מבזקנותו שהוא עיף ויגע ולא תעשנה ידיו חריצות. פעמים יפסיד סחורת הנערות ותתקיים בידו סחורת דזקנה. והכוונה בזה שלא יתיאש אדם מן הרחמים (יפה מראה):

שעושה מעשים רעים בנערותו. שאף על פי שמהראוי שיהיו טובים בנערותו כמו שנאמר (סוכה נג א עיין שם) אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנתנו. מכל מקום פעמים שיתקן בזקנותו מה שקלקל בנערותו (יפה ענף):

שהוא למד תורה בנערותו. שאף על פי שמהראוי שיתקיים בידו התורה של נערות כמו שאמר (אבות ד כ, אלישע בן אבויה אומר כו') הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על ניר חדש. מכל מקום פעמים שמה שילמוד בנערותו ישכח ממנו על ידי שיתעסק בדברים אחרים. ומה שילמוד בזקנותו יתקיים בידו. ולפי זה המקרא לדלעיל מיניה הוא דבק דכתיב כי העושק יהולל חכם (יפה ענף). ועיין ברבה (שמות פרשה ו ב) ובתנחומא סדר וארא:

עקיבא רבך לא כך אמר. רצונו לומר שכל הדברים האילו שאתה אומר דברים פשוטים הם (יפה מראה):

כשהוא טוב מראשיתו. שמתחלה נתכונו בו לטובה אבל כשמתחלה לא היה לתכלית טוב לא יעלה אחריתו לטובה:

וכך הוה כו'. בדידי הוה עובדא הכי וכדמפרש. וצריך לומר שאבויה אביו ספר לו זה המעשה:

שרו כו'. התחילו אלו אמרו מזמורים של הבל ואלו אמרו חרוזות לפי אלפא ביתא שירים לפי המשקל:

אילין כו'. אלו הם עוסקים בשלהם ובמה שהם רגילים. ואנחנו אין אנו עוסקים בשלנו:

שלא היה כונת מחשבתו לשם שמים לא נתקיימה בי. פירוש שכונתו היה רק לגדולה וכבוד כמו שנעשה לרבי יהושע ורבי אליעזר לכן לא נתקיימה בי. ואף על גב שאמרו ז"ל (פסחים נ ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו שלא לשמה כו'. הכא לא קאמר שנענש על זה אלא דלא אסתייעא מילתא להצילו מן החטא כיון דמתחלה לא היתה הכוונה לשמה (יפה מראה):

אלו דברי תורה שקשין לקנות כו'. משום דקשה ליה מכיון דלא יערכנה זהב מה צריך לומר זכוכית דלא סבירא ליה שהוא אבן יקרה. להכי קאמר דאתא למימר דנוחין לאבדם כזכוכית פירוש שבקל משתברין (יפה מראה):

מה כלי זהב וזכוכית אם נשברה כו'. והוצרך להזכיר כלי זכוכית דאם לא כן הוה אמרינן דזהב דנקט אינו אלא לענין חשיבותו שלא יערכנה (יפה מראה):

אם נשברו יש תקנה. להתיכן ולחזור ולעשות מהן כלי והא דקאמר לעיל דנוחין לאבדן ככלי זכוכית. לא שאין להם תקנה אלא שנפסדין לשעתן ואין כל כך מתקיימין (רש"י):

אף תלמיד חכם שאיבד משנתו יכול לחזור עליה. דסלקא דעתך אמינא שכיון שפירש מן התורה היא מתרחקת ממנו על דרך אם יום תעזבני יומים אעזבך. ולכן כשברצונו לחזור עליה לא יוכל לזכות בה כבתחלה. קא משמע לן דעל ידי זריזותו וחפצו יפתחו לו עוד שערי הידיעה והזכרון. וכדאיתא בשמות רבה (פרשה לג ז) שנקרא התורה מורשה שלא יבוש לחזור לה (יפ"מ):

אמר ליה חזור בך. פירוש אלישע אמר לרבי מאיר חזור בך לביתך:

עד כאן תחום שבת. אף על פי שהוא לא היה חושש לחטא. לא רצה שיצטער רבי מאיר כשירגיש שעבר התחום. אי נמי להראות חכמתו אמר כן. ומה שרבי מאיר מעצמו לא חש לזה אפשר שעל ידי שהיה להוט בפלפולי לא שת לבו על דרך באהבתה תשגה תמיד (משלי ה יט) (יפה מראה). ואפשר דדרך לגלוג אמר לו כן ששיער כן בעקבות הסוס ולא היה עדיין תחום שבת:

לית בחילי. איני בכחי וברשותי (מתנות כהונה):

חוץ מאלישע בן אבויה. ואף דקיימא לן דאין דבר עומד בפני התשובה. יש לומר דבת קול זו להכשילו ברוב חטאתיו היה. על דרך משגיא לגוים (איוב יב כג) ומכל מקום אילו יהיב אל לבו ושב ורפא לו ובעת מותו נתן לב לזה (יפה מראה):

שהיה יודע כחי. שלמד תורה הרבה והפך קערה על פיה:

ומהיכן היה לו המעשה הזה. שנשתנה לגריעותא דאף על גב דאמר לעיל מחמת שלא היתה כוונת אבויה לשם שמים. אי אפשר לומר שבשביל זה היה חוטא אלא ודאי חוטא מצד עצמו היה. אלא מה שלא הועילה תורתו להצילו מן החטא כלל הוא הטעם מפני שלא היה כוונת אבויה לשם שמים וכמו שכתבתי לעיל (יפה מראה):

לא מתן שכר ולא תחיית המתים. ר"צונו לומר דכי היכי שנמצא לדעתו שקר מתן שכר העולם הזה הכתוב בתורה. הכי נמי לדעתו שקר תחיית המתים אף על פי שכתוב בתורה (יפה מראה):

והיה מפעפע בכריסה כאריסה של חכינה. כך צריך לומר (אות אמת). פירוש כארס של נחש ועל ידי זה נפסד מזגו והיה מתאוה לדבר עבירה:

רבך חולה הוא ומסתכן. כך צריך לומר (אות אמת):

ועד כדון מקבלין. אם חוזרין בתשובה בשעה כזו שאין יכולת להרע עוד מתקבלין. בתמיה (יפה מראה):

דכדוכה של נפש. כלומר עד שמת. ומצאתי (של"ה מסכת יומא אות קג) ראשי תיבות של דכא דם כפירה אשת איש. שאפילו על אלו שלשה עבירות חמורות מועיל תשובה:

ופרש טליתו עליה. שעל ידי כן יכבה האש כדי שלא ישרוף כסותו (יפה מראה):

ליני הלילה בעולם הזה. שילין וינוח בעולם הזה בלא דין כי לעולם הבא אם יגאלנו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו מוטב ואם לאו יגאלנו רבי מאיר בזכותו מבלי שיהיה נידון. ולכן נכבית האש מיד וקרי עולם הזה עד ימי התחיה. ועולם הבא ימי התחיה. אי נמי כל זמן שהנפש למטה שלא השיגה לעלות למעלה קרי עולם הזה. וכשימות רבי מאיר ויגאלנו ותעלה נשמתו למעלה עם הצדיקים קרי עולם הבא:

והיה בבקר זה העולם הבא שכולו בקר אם יגאלך. כך צריך לומר:

שמעון לך. בתמיה כי אין זכות עולה להציל אחר מגיהנם כדאמר בפרק חלק ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל וכו' ומשני דשאני הכא דאתי בטענה דכי היכי דמצילין תיק הספר לפי שזכה להיות תשמיש קדושה. ולפי שיש לספר צורך בו הכי נמי ינצל אלישע בזכות תורתו ומכל מקום אי לאו הצלת רבי מאיר וזכותו לא היה ניצול בטענה זו לחוד דיש לחלק בכמה פנים (יפה מראה):

ואל יהי חונן ליתומיו. דאף על גב דלא ימותו בנים על אבות. כשהפליגו ברשע גם זרעם נדחה וכדמייתי בגמרא לא נין ולא נכד בעמו (יפה מראה):

כך העמיד. דהיינו רבי מאיר שלמד תורה ממנו ולמד לכל ישראל (יפה מראה). או פירושו כך העמיד זרע כשר וצנועות (מתנות כהונה):

כלום קריא חסר כו'. עיין בויקרא רבה (פרשה כג יא). ובמדרש בראשית רבה (פרשה ז אות ו') שם נתבאר:

ואמר חי ה' שאיני נוגע בה. והיינו דסמיך ליה ותשכב מרגלותיו וגו'. כלומר שלא זזה משם (אגרת שמואל):

גבר חכם בעוז כו'. רצונו לומר קרי ביה בועז:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף