עץ יוסף על אסתר רבה/ב/ד

עץ יוסף על אסתר רבה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי חיא הוה ליה חד רחים כו'. לא מצאתי טעם להזכרת המעשה זה לכאן. וכמדומה שהיה כתוב כאן הא דמייתי לקמן שבסעודת אחשורוש היה אומר לישראל יכול הוא אלהיכם לעשות לכם סעודה כזו לעתיד לבוא, אמרו לו עין לא ראתה כו', ומעין זה מייתי הכא נמי הא דרבי חיא שנאמר לו כן והשיב לו כן. (יפה ענף):

חד רחים כו'. אוהב אחד ממקום אשנא וגוי היה, ועשה סעודה לרבי חייא:

כל מה שנברא בששת ימי בראשית. לשון הפלגה הוא דודאי לא אכל דברים טמאים, אלא הכוונה אכל מה שדרכו ליאכל ונמצא בעולם. (יפה ענף):

מה אלהיכון כו'. אלהיכם מה יעשה לכם לעולם הבא יותר ממה שהאכלתיך:

סעודת אלהינו. היינו סעודת לויתן שהיא סעודה גשמית לצדיקים בגוף ונפש בתחית המתים, דאע"ג דהוי גשמית אין לה קצבה כשאר סעודות דעולם הזה, כי תענוגיו רבו מספר כי עין לא ראתה. דאילו בשכר הנפשי העתיד פשיטא שאין לה יחס עם תענוגי תבל לא בכמות ולא באיכות:

בטלופחין. בעדשים:

דטמאשא או דגראפא. פירוש דטמאשא ממעט בעדשים ומרבה במים כדי לטבול פתו [וטבלת פתך (רות ב, יד) תרגום וטמישי סעדך]. דגראפא ממעט במים ומרבה בעדשים וגורף בכף ואוכל כדאמרינן ריש כריתות (ז, ב) כאדם שגורף הקערה [מעריך]:

התחיל ממיל בו. פירוש התחיל ר"ש לדבר עם עבדו על גודל הכילות שבביתו. כי היה מפורסם לעשיר וע"י דבורו של ר"ש הרגיש בו. והיפה ענף כתב שצ"ל מזלזל:

והרגיש בו. בעל הבית:

שלח בעל הבית. לבני ביתו:

ארגוטדייא. פירוש בערוך מיני כלים חשובים מאד, ונכלל בזה המלה כסף וכלי כסף וכלי זהב:

משגח רבי שתי גבן חד כסא יומא דין. כצ"ל. (יפה ענף) פירוש שהבעל הבית אמר לר"ש תשגיח עלינו רבי לשתות עמנו כוס אחד היום:

אמר ליה אין כו'. פירוש שאמר לו הן, כשעלה ונכנס לביתו ראה כל אותן כלים כו':

אי רבי. אי בלשונם התחלת הדבור של תימא:

אתון אורייתכון כו'. אתם תורתכם מכבדת אתכם, אבל אנו אם אין לנו ממון אין מכבד אותנו, ולכן אנו חסים על ממונינו:

בעית למקרא כו'. אם תרצה לקרוא ולזמן עשרים, עשה והכן לעשרים וחמש. ואין בעית. ואם תרצה:

אזל הוא ועבד לעשרים וארבע. פירוש אזל ועבד לעשרים וארבע היינו שהכין לעשרים ותשע אנשים, היינו לעשרים וארבע כמו שרוצה לקרוא עשרים וארבע על הסעודה, שאז צריך להכין על חמש יותר וכמו שיעץ לו רבי אליעזר. ובאמת הוא קרא לעשרים וחמש אנשים על הסעודה, והיה לו להכין על שלשים, ולכך היה חסר לאחד, דלעולם צריך להכין על יותר. וזהו שתמה חדרי סעודה מי גילה, דזה דבר תימא שאף שהכנתי על ארבעה יותר ממה שקריתי אעפ"כ היה חסר לאחד. ולכן אמר ודא מנלן וכו'. אי נמי הכי פירושו וקרא לעשרין, וחמשה קאי למטה, היינו שמהחמשה שצריך להוסיף אשתכח דחסר חד שהרי קרא עשרים והכין רק לעשרים וארבע [משנת דרבי אליעזר]:

חד מקמה. קערה אחת:

מאן דאמר קנדס כו'. פירוש אותה קערה שהיתה חסירה יש אומרים שהיתה מין קונדס והוא מין ירק, כדמתרגמינן וקוץ ודרדר (בראשית ג, יח) קונדס. ויש אומרים שהיתה מין כפנאי, והיינו תמרים שאינם מבושלים. וקא משמע לן שאעפ"י שלא היה החסרון אלא מדברים אלו דלא חשיבי בא לידי בזיון:

אייתי דהב כו'. הבעל הבית הביא זהב ונתן לפניו לומר כי לא מכילות או קוצר יד היה החסרון שהרי הוא נותן זהב תמורתו, אלא דמבלי משים לב להכין לקרואים כל הצריך היה החסרון:

נסביה כו'. לקח אותו האיש את הזהב והשליכו לפני בעל הבית, ואמר ליה וכי לזהב אני צריך וזהבך אני אוכל:

ותני. וסיפר לו המעשה:

לא הוה לי כו'. פירוש לא הוה לי להגיד לך מה שקראני, לפי שאלו הדברים שאמרת לי לא עשיתים. ומכל מקום בשביל זה אני מגיד לך כדי לשאול אם חדרי תורה גילה לכם וכו'. או פירושו מן בגין כן אמרת לך כו', רצה לומר שזה שאמרת לי לעשות לא עשיתי מן בגין כו' פרוש בשביל זה שאמרתי עלך אם חדרי תורה כו'. או שמא פירושו בתמיה, וכי גם זו גלה לכם:

ודא מנא לך. פירוש וזה שצריך להכין על חמשה יותר מנא לך, שזהו דבר חידוש בלי טעם שצריך דוקא ה' יותר. ואמר ליה מדוד נלמד, דכתיב ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה, ויעש משתה מבעי ליה, א"כ חמשה תיבות מיותרות להורות שהכין על חמשה יותר [משנת דרבי אליעזר]:

ברם הכא. אדלעיל קאי כלומר בכל מעשים אלו היו חסרון, ברם, פירוש אבל הכא בסעודת אחשורוש יום אחרון כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף