ספר האגור/תתעא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא > |
(תתעא) מלשון הגאוני' אין אנו רגילין לומר ערבית ואפי' שחרית ענינו שמא יארע לו אונס או חולי או שגגה ויטעו' דבר ונמצא שקרן ור"ת כתב שאין לחוש לאונס או לשגגה ויכול לומר ענינו שחרית וערבית דכיון שלוה אדם תעניתו על מנת לפרוע לא מקרי שקרן. ובשם רבינו ניסים שצריך לומר ערבית ושחרית ומנחה ענינו. והכי איתא בירושלמי. שבה"ל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |