ספר האגור/הלכות הדס וערבה
|
< הקודם · הבא > |
- דיני הדס וערבה
(תתקצג) כתבו הגאונים צריך שיהיה כל שיעור אורך ההדס עבות ואם לאו פסול ובעל העטור כתב אפי' אין בו אלא פעם אחת שלשה בחד קינא כשר. וכ"כ הרמב"ם והרא"ש הכריח כדבריו והראב"ד כתב דלמצוה בעינן כל שיעור עבות ולעכובא ברובא ואפי' אין עבות בראשו:
(תתקצד) יבשו עליו פסול ושעור היבשות לר"י עד שיהא נפרך בצפורן. והראב"ד פי' אפי' אם נפרכים בצפורן אם עדיין ירוקים הם כשר שאם ישרו אותם במים יחזרו לכמו' שהיה במשושן ובמראיתן. ואם יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדים לחים בראשו כשר וי"מ שבשלשה בדים לחים של העבות ישאר לכל א' בראשו ג' עלין בחד קינא יבשו שנים ולא נשאר מהן רק א' לח כשר והוא שישאר בראש הבד. פירש עלין של קן אחד מכאן ואחד מכאן והשלישי מורכב על שניה' והוא הנקרא ראשו ובו תלוי ההדור לכן צריך שישאר לח. והראב"ד כתב אם יבש כולו ונשאר בו ג' בדים כמושים פסול שאין מציל מידי יבש אלא הלח ההדור. ולא נהירא אל הרא"ש דכיון דכמוש כשר אפי' לא עלתה בו תמרה הלכך יבש ראשו כשר דלא גרע מנקטם. לה"ט:
(תתקצה) כתב בעל יראים אע"ג דפסלנו יבש בלולב בהדס ובערבה מכשירין משום דלא אפשר לנו והוא לנו כשעת הדחק אבל לא לשאר מינין וכן כתב הרמב"ם שבה"ל:
(תתקצו) ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומין פי' בדי של הדס כשרין וכן א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ואין הלכה כעולא בר חיננא דאמר נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר משמע הא אם לא עלתה בו פסול וכ"פ הר"ר ישעיה. וכן מורי יעלה וכ"כ רבינו יצחק ז"ל וכן מצאתי בתשובת ה"ר יעקב מווירצבורק. וכ"כ בעל המאור שבה"ל:
(תתקצז) כתב בעל העטור אפי' לא נשתייר אלא עלה אח' בקלח של ערבי נחל כשר ומל' הרא"ש יראה שצריך שישאר הרוב:
(תתקצח) רוב המפרשי' פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר ערבה הגדלה על מים אלא שבדיעבד יוצא בהגדלים בהרים והרא"ש כתב שלכתחלה יצא בשל הרים. וכן יראה מדברי הרמב"ם לה"ט:
(תתקצט) לולב מצוה לאגדו לא אגדו כשר. וצריך שיאגדו שני קשרים זה על גב זה. וראבי"ה כתב אנו נהגינן בלולב וגם בקשר של ציצית לקשור רק פעם אחת ושוב מתעגל וכורכי' סביב ומתוך כך מהודק יפה כאלו קשרו משני ראשי האגד מרדכי: