סדר הדורות/א/א'תרנז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בראשון בא' לחודש חרבו המים ובחדש ב' כ"ז לחדש יבשה הארץ ויצא מן התיבה, מפשוטי המקראות מוכח שהשנים והחדשים בדורות הראשונים היו שוין במדתם לשנים וחדשים שאנחנו נוהגים היום, שהרי ת"ר לחיי נח נבקעו המעינות ובחודש י' נראו ראשי ההרים ואחר מ' יום פתח חלון התיבה ויחל ז' ימים ועוד ז' ימים, ואחר כל זה נאמר ויהי באחת ושש מאות, הרי כל אלה החדשים והימים לא עלו לחשבון חיי נח רק שנה אחת, גם חשבון חדשי ראשונים כחדשינו, מפני שמן י"ז לחודש הז' הנזכרים בפרשה הם ק"נ יום כמ"ש מקצה ק"נ יום הרי הגיע לכל חודש ל' יום וזה סתירה לדעת הנזכרת שנת ק"ל באלף הראשון (צ"ד), ויצאו איש לדרכו ולמקומו ונח ובניו ישבו בארץ אשר דבר ה' אליהם ויעבדו את ה' וה' ברך אותם פרו ורבו (סה"י). אחז"ל בצאת נח מן התיבה הכישו ארי והיה שבור ולא היה יכול להקריב והקריב שם בנו תחתיו (שה"ק), כתב התשב"ץ שהיו בתיבה מזיקים והזיקו לבניו של נח ונטלו מלאך אחד מבניו לג"ע ולמדו ס' רפואות וזה הספר גנז חזקיהו (באר אברהם ספ"ד דפסחים):
נח ראה זכר העזים שאכל ענבים קהות מהשדה הנקראים למבורסקי באופן שנשתכר והיה שמח ולקח שרשה ורחץ אותו עם דם ארי וחזיר וכבש וקוף ונטע השרשים ההם ונולדו ענבים טובים ומתוקים ושתה מהם ונשתכר (אכן בילקוט בשם מ' אבכיר אינו מזכיר אלא ארי רחלה וחזיר), ואומרים כי נח היה נקרא ייאנו לשון יין ואשתו טוציאה, וי"א ארציאה מלשון ארץ להיותה אם כל חי. ואחרי מותה קראוה אשתה מגזרת אש לפי שעלתה לשמים, וי"א שקראוה ארסי פריסקה (שה"ק שם), יוסף שלא שתה יין עד שראה את אחיו תיקן את נח שנשתכר (ע"ל ב"א רל"ו):
אדה"ר נצטוה ו' מצות (ע"ל) הוסיף לנח אבר מן החי (ובפ' ג"ה (צ"ב סע"א) ל' מצות נצטוו ב"נ):
אומרים שנולד לנח אחר המבול בן ד' ונקרא יוניקו והיה חכם גדול באיצטגנינות ויגרשוהו אחיו מאצלם והוא למד לנמרוד חכמת מלחמה, ואומרים שאחר המבול יצא נח מגלילות ארמניאה לאיטליא ושם למד הרבה חכמות (ש"ק שם), הבל נתגלגל בנח כו' ואח"כ נתגלגל בשם ויפת (י"ר ע' גלגולים בשם ג"ר) נח שם משה ניצוץ אחד ובו נתגלגל יפת, (ע"ל ב"א תל"ה):
משלשה בני נח נולדו ע' אומות, מיפת יצאו י"ד אומות ג ומר מ גוג מ די י ון ת ובל מ ש"ך ת ירס (ובש"ק) בני גומר א שכנז ר יפת ת וגרמה (עיין בס"ס ארחות עולם הנדפס מחדש נקרא קול מבשר (נ"א ב') שכתב מלך ארכוזר יוסף בן אהרן שהוא מיפת מבני תוגרמה שהיה לו י' בנים, אגיור, תירש, אוזר, חוגון, ביזל, תרצא, כזר, ונור, בלקר, סאויר, אנו מבני כזר הוא השביעי וע"ש איך נתגיירו וטוב להעתיקו) בני מגוג אלי חלף ולובב, בני מרי אתון ווילא חוני ולוט, בני יון א לישה ת רשיש כ תים ד ודנים, ובני תובל אריסי כשד ותארי, ובני משך דדון וזרזון ושיבשני, ובני תירס בניב ונירא ביזון ולופדיון וגילק, ויהיו פקודיהם כת"ש איש (סה"י), ובשה"ק צ"ב כתב ט"ו משפחות יצאו ממנו ט"ס הוא:
תירס בן יפת היה הראשון למנהג נשיאת טבעת באצבע ולעשות טלמסי ולהוציא אש מאבנים (ש"ק). ובפסחים (נד) במוצאי שבת נתן הקב"ה בינה באדה"ר ולקח ב' אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהם אור:
חם יצאו ממנו ל' משפחות (ובש"ק צ"ב ל"ב ט"ס) בניו כ וש מ צרים פ וט כ נען, בני כוש נ מרוד ס בא ו חוילה ס בתא ר עמה ס בתכא, בני רעמה ש בא ד דן, מצרים ילד ל ודים ע נמים ל הבים נ פתוחים פ תרוסים כ סלוחים כ פתורים, בני פוט גבל והדן ובני ועדן, כנען ילד צ ידון ח ת י בוסי א מורי ג רגשי ח וי ע רקי ס יני א רודי ה צמרי ה חמתי תש"ל איש היו, ויהי לעת זקנת כוש לקח אשה ותלד בן ותקרא שמו נמרוד כי בעת ההיא התחילו בנ"א למרוד באלהים, ויגדל הילד ואביו אהבו מאד כי בן זקונים הוא לו, ויתן לו את כתנות העור שעשה הקב"ה לאדם ואשתו (ע"ש), ויהי בן עשרים וילבש הבגדים ההם ויתחזק נמרוד כאשר לבשם ויתן לו אלהים כח וגבורה ויהי צודה חיות ויקריבם לפני ה' וילחם עם כל אויביו ויצליח מאד, ויהי בהיותו בן מ' שנה היתה מלחמה בין אחיו ובין בני יפת ויקבוץ נמרוד בני כוש ויכניעם נמרוד ויהיו לו לעבדים וימליכו את נמרוד למלך ויתנו את כתר מלכות בראשו וישם שוטרים ושרים ואת תרח בן נחור לשר צבאו וינשאהו על כל השרים (סה"י), חם היו קורין אותו דורואסטרו, וי"א שהוא נמרוד אשר היה ראשון לחכמת הכשופים ולשבע חכמות לבראלי, ותיכף שנולד שחק ואמרו שזה היה סימן לרוב חכמתו (שה"ק):
שם הוליד כ"ו אומות (ובש"ק כ"ז ט"ס) ע ילם א שור א רפכשד ל וד א רם, בני עילם שושן מחול חרמון, בני אשור מירוס מוקיל, ארפכשד הוליד ש לח וענר ואשכול, בני לוד פתיר ובזיון, בני ארם ע וץ ו חול ג תר ו מש, שלח הוליר ע בר, עבר הוליד פ לג י קטן, יקטן הוליד א למודד ש לף ח צר מות י רח (ובסה"י זרח) ה דורם א וזל (שם אזיל) ד קלה ע ובל א בימאל ש בא א ופיר ח וילה י ובב (סה"י):