מתנות כהונה על בראשית רבה/נב

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ נב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה נב

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  י  יא  יב  יג  

א  [עריכה]

שנפל מהר. פירש"י נפילתו וחסרונו בא לו ממה שעשה בהר:

זה אברהם שנקרא צור שנאמר הביטו אל צור חצבתם:

ה"ג בילקוט סדר זה יעתק ממקומו שגרם לו שפנה ממקומו ד"א לפי כו'. [ובילקוט איוב גורס כמו כאן] שגרם לו שנתבייש ממנו על אודותיו עם בנותיו:

ב  [עריכה]

פשעת כו'. נפשע דרש בלשון נוטריקון:

ג  [עריכה]

קלורין. פירש הערוך אוצר ועיין לקמן פרשה נ"ד:

שלקה בו העולם בימי דור המבול שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ:

לבטי לבוטים. ענין כשלון ויגיעה כך פירשו רש"י וראב"ע בספר משלי [ה"ג בילקוט משלי לבוטים לא יבא עמוני כו']:

ד  [עריכה]

תימן. חדרי תימן.

ולא ממדבר הדים. וזהו רוח דרומית כדפירש שם הראב"ע:

אף הוא דרום הוא. דרום לשון רום וכן הרים:

עבר הוינא גרסינן. פירוש עובר הייתי לפני בית הכנסת של ציפורי ושמעתי תינוקות של בית רבן יושבים וקורים ויסע כו':

פרישת עולם. שלא זכה זרעו לידבק בזרע אברהם שנאמר לא יבא עמוני וגו':

בגרדקי. פירש הערוך תרגום ירושלמי מן גרר הוא גרדקי וראיתי בתרגום ירושלמי שלפנינו וכתוב בו מלך גרר מלכא דערד ואילי צ"ל דגרר:

[שרה אשתי גרסינן]:

ע"כ שלא בטובתה. פירש רש"י בחומש שהרי לא נטל ממנה רשות כמו בבואם למצרים:

ה  [עריכה]

[ווילון מונח ביניהן גרסינן]:

ומדבר עמו. פנים אל פנים וכן הוא בויקרא רבה פרשה א' בהדיא:

אלא בלילה. אבל לנביאי ישראל ביום ועיין בויק"ר פרשה א':

אלא לשון טומאה. פירש"י שהיה דומה לפני הקב"ה כאילו מדבר עם טמא:

[רחוק ה' מרשעים. ע"ע בויק"ר פ"א]:

שאין התראה כו'. אינם צריכים התראה שהרי אמר ליה מת אתה אע"פ שלא הותרה:

[נתעטר בה. נתבאר לעיל פמ"ז]:

ו  [עריכה]

אם כן דנתה. על חטאים כאילו צדיקים היו ולא כדין דנתה ודייק מדכתיב גוי שהרי לא אמר לו המלאך כי אם הנך מת וכן משמע בביאורי מהר"ר אליהו מזרחי:

אם גוי זה תהרוג על עצמו אמר כן:

וחמריה כו'. בני אדם מוליכי החמורים והגמלים ודייק מדכתיב גם:

ה"ג בתם לבבי וגו'. וסיפיה דקרא ובנקיון כפי קדריש על משמוש ידים ובפירש"י בשם תנחומא דייק ליה מדכתיב לבסוף גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואילו נקיון כפים לא קאמר שמע מיניה שהיה משמוש ידים בשרה:

ז  [עריכה]

מחטונך לי. יצרך המחטיא אותך לי וברשותי הוא כדמפרש ואזיל:

ח  [עריכה]

מי מפייסו לאברהם. שיאמין שלא נגעתי בה:

ויתפלל בעדך. פירש רש"י ויתפרסם הדבר לכל:

י  [עריכה]

ה"ג ויאמר לו מה עשית לנו היך כו'. בכל מקום שבאת שמה היתה רוחה וכל טוב וכאן רעבון קדמך ונראה דדריש עצור יתירה כד"א ועצר את השמים וזהו מעשים שלא היו רגילין ליעשות על ידיך עשית עמדי:

יא  [עריכה]

בשיטתן השיבן. פירש"י והערוך ערך אח שבני נח לא היו נוהגים איסור בשאר האב רק בשאר האם [ועיין מזה לעיל פי"ח מאריך בזה]:

הלואי כו'. מי יתן שנדרוש אותו בג' פנים ונצא ידי חובתו לכוון האמת:

להזדווג לי. פירש"י בשם פרקי ר"א שנחבא עשר שנים שבעוד שהיה קטן בקשו כל גדולי מלכות והקוסמים להרגו:

ה"ג בפירש"י על הקב"ה ובשעה שבקשו העובדי כוכבים לענות אותי העמיד להם שני גדולי הדור שם ועבר והיו מתרים בהם ובשעה שבקשו להתעות אותי נגלה עלי הקב"ה ואמר לי לך לך:

לענות אותי. פירש"י בשם פרקי ר"א אלמלא שהתרו בהם שם ועבר היו מייסרים אותי ביסורים קשים:

יב  [עריכה]

אזלת למצרים כו'. כשהלכת למצרים עשית סחורה עמה שנאמר ולאברם היטיב בעבורה וגו' עכשיו באת לכאן ועשית גם פה סחורה עמה ופירש"י וז"ל כתיב ויקח אבימלך צאן ובקר נתן לו ולא מצינו שנתן לו כסף וזהב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך והלא לא נתן לו אלא בקר וצאן ולא כסף וזהב אלא כך אמר הלכת למצרים ונתן לך פרעה כסף וזהב ובאת לכאן וסחרת בה ג"כ ואי ממון אתה רוצה הי לך כו':

ה"ג בילקוט שא לך ממון וכסי עיניך מנאי:

דבר אחר הנה וגו' מביטין בה. כסות יפה מצוייר שיהו כל עינים מביטין בו ולא בה כדי שלא תבא עוד לידי תקלה וכדמפרש ואזיל כסות כו':

ה"ג רש"י ז"ל כסות שהיא עושה עינים ופירש שהיא עושה עינים שיהו הכל מביטין בו והרד"ק בספר השרשים מביא גירסת הכתוב פה ופירש בו הנה נתתי אלף כסף לאחיך שיקנה לך בו כסות נאה שהיא עשויה עינים עינים וכן פירש בשם ר' סעדיה כתנות תשבץ מעשה רקמה עשוי עינים עינים וכן בלשון ערבי נקרא עין:

עשאה מטרונה. אבימלך הלבישה לבוש מלכות כמטרונה כדי שייראו ממנה מלשלוח בה עוד יד ובילקוט וכן גירסת רש"י בהדיא רבי ברכיה אמר נטל לבוש מלכות והלבישה ועשאה מטרונה למה כדי שלא יתבע אדם אותה אלא יהו שומעין שהיא מלכה ומתייראין לתבוע אותה ע"כ וזהו שאמר כסות שהיא מכוסה כו' כלומר שמעתה לא יתן אדם עינו בה:

להקנותה. לשון קנאה:

כסיתם מיני את העין שלא גליתם לי שלא אח ואחות אתם והכי איתא בפרק החובל בהדיא:

ה"ג בילקוט ורש"י אמר להם כבר תוכחתי כו'. ופירש"י כלומר מפני מה אין לה כסות והלא האיש מצווה לעשות לאשתו אלו ג' דברים:

[ה"ג לפיכך שלשה]:

ה"ג בירושלמי דפרק אע"פ ועל המעיין ליישב היא ע"י שנתחייבה לו ז' הוא פוחת ממנה ז' הוא ע"י שהוא חייב לה ג' מוסיף לה ג' הגע עצמך שהכניסה לו עבדים הרי אינה חייבת כלום הגע עצמך שהתנה עמה שאין לה עליו שאר כסות ועונה הרי אינו חייב לה כלום מאי כדון כדא"ר יוחנן צערו של איש וכו' מאי כדון כלומר [הציקה לו בדברים גרסי']:

למה כשהוא מורדת עליו מן התשמיש פוחתין לה שבעה וכשהוא מורד עליה אינו מוסיף לה כי אם שלשה ומשני כשהוא מונע ממנה התשמיש אין לה כ"כ צער כמו שיש לו כשהיא מונעת ממנו:

ה"ג בירו' והיא לא קצרה נפשה וי"א כו':

יג  [עריכה]

לא נאמר בלשון הזה פירש"י שיהא אדם מתפלל על אחרים:

ה"ג [וכן מוכח בפירש"י ז"ל] עצור עצירה בפה וכו'. בפה מלדבר. בגרון מלאכול. בעין מלראות. באוזן משמוע. מלמעלה קטנים. מלמטה גדולים כ"פ רש"י:

עלו דטולמיסין כו'. מצאתי בשם רש"י ז"ל טולמסין בלשון יון דוחקין ורבי ברכיה נתן טעם למה לקו בני ביתו ואמר על שהמרו זה את זה בפני המלך לאמר נראה היוכל המלך לנגוע במנעלה של שרה כדאמרינן גבי פרעה בשעה שבא לשלוף מנעלה פרחה עליו צרעת ועל שדחקו את המלך בדברים אלו לקו אבל בפ"ב דכתובות הביא רש"י ז"ל גירסת הספר טורמיסין ופירש בו אנשים רקים כמו שכתבתי לעיל בפר' מ"א בשם הערוך:

ה"ג מחי הוה מחי. וכל זה כפול לעיל פ' מ"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף