מראה הפנים/קידושין/ג/יב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רבי אבין שמע לה מן דבתרה. נראה דה"ט דלא דייק כר"ל מרישא וכדדייק בבבלי משום דאיכא למימר דלא מיתני ברישא. אלא היכא דליכא בהו פגום כלל באפי נפשייהו ועוד דלא מני למיתני ברישא בהדי הנך דהיכי ניתני כהנת לויה וישראלית ממזרת שנשאו כו' ולגר דממזרת לאינך לא חזיא וכגוונא דמפרק בבבלי בחללה והלכך דייק מהסיפא והיינו נמי דפריך ויתיביניה הרי חלל כו' והולד הולך אחר הפגום ולא מיקשי לה ארישא הא הולד הולך אחר הזכר הוא ועוד י"ל דס"ל להאי ש"ס דהא דהולד חלל לאו משום דהולך אחר הזכר לחודיה אלא משום דאמו ג"כ עכשיו פגומה היא שהחלל פוסלה בביאתו וכעין דמקשו התוס' בדף ס"ד ד"ה והרי חלל ע"ש והלכך לא קרי ליה הכא הולד אחר הזכר אלא אחר הפגום ובבבלי לא דייק מידי ממחזיר גרושתו כדדייק הכא משום דלאו פגומה מיקריא דהא לא מיתסרא אלא לבעלה הראשוו ולא דמיא לפסולי כהונה דלכל הכהנים אסורה היא:
הרי יבמה שזינת הרי אין לה כו' והולד כשר. משמע אפילו למ"ד אין קדושין תופסין ביבמה הולד כשר דלא תלינן ממזר בקדושין וכמו דשמעינן לר' יהושע דס"ל אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ולא מחייבי כריתות ואע"פ שאין הקדושין תופסין בהן לכ"ע ועיין בפרק החולץ דף י"ב ד"ה שנייא היא מ"ש שם מזה ובענינא דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל שהולד פגום לכהונה דדוקא בנקבה קאמר כדעת רש"י ז"ל ע"ש:
רבי יהושע אומר אף הטבילה מעכבת. בבבלי פ' החולץ דף מ"ו גריס טבל ולא מל ר' יהושע אומר ה"ז גר ומסיק התם לפלוגתייהו דבטבל ולא מל כ"ע ל"פ דמתני דילפינן מאימהות שכשיצאו ישראל ממצרים במה נכנסו הן תחת כנפי השכינה אם לא בטבילה. פליגי במל ולא טבל ר"א יליף מאבות ורבי יהושע סבר באבות טבילה נמי הוה. ולגי' דהכא דמשמע לרבי יהושע תרווייהו בעינן כדברי חכמים דהתם ופריך אדר' יהושע בן לוי מר' יהושע דהלכתא כוותיה ומשני קסבר כבר קפרא דמי לא טבל לקירויו והיינו בדיעבד ולהכשיר זרעו דהא דגר צריך שלשה לכתחילה הוא כדכתבו התוס' שם דף מ"ה ולא נהגינן ביה מנהג גר להשיאו בבת ישראל עד דטביל בפני שלשה וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל. מי שיש לו עבד ושפחה והוליד בן שיחרר את השפחה כו'. בבבלי יבמות דף צ"ט יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן כו' ופי' רש"י ז"ל ולא קנה את הבן ע"כ ולא ידעתי כונתו דמה בכך אם הבן גם כן עבדו הוא הא קי"ל הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין וכשכותב לו כל נכסיו גם אביו בכלל כו' כדפרישית בפנים והא דקאמר התם ולהם בן לאו דוקא הוא אלא אפילו הולידו אחר כך כדקאמר הכא וכן הוא בתוספתא בהדיא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |