מורה נבוכים/א/יח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מורה נבוכים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

'קרוב' ו'נגוע' ו'נגוש'. אלו השלשה שמות – כלומר: 'קריבה' ו'נגיעה' ו'נגישה' – יהיו פעמים לענין המגע והקרוב במקום; ופעמים יהיו לענין הדבק המדע בידוע, וכאלו ידמה לקרוב גשם בגשם. אמנם ענין 'קריבה' הראשון הוא הקריבה במקום: "כאשר קרב אל המחנה" ופרעה הקריב"; וה'נגיעה' ענינה הראשון – נגיעת גשם בגשם: "ותגע לרגליו", "ויגע על פי"; וענין 'נגישה' הראשון – בוא איש אל איש והתנועעו אליו: "ויגש אליו יהודה".

וענין אלו שלשה השמות, השני הוא – הדבק מדע ונגיעת השגה לא נגיעת מקום. אמר מן ה'נגיעה' בענין הדבק המדע: "כי נגע אל השמים משפטה"; ונאמר מן ה'קריבה': "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי" – כאלו אמר תודיעוני אותו – הנה כבר נעשה בהודעת הידוע; ונאמר מן ה'נגישה': "ויגש אברהם ויאמר" – והוא היה בענין הנבואה והתרדמה הנבואית, כמו שיתבאר – "יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני".

וכל 'לשון קריבה' או 'נגישה' אשר תמצאנה שבאה בספרי הנבואה בין האלוה ית' ובין נברא מנבראיו, הוא כולו מזה הענין האחרון. כי האלוה אינו גשם (כמו שיבוא עליו המופת בזה המאמר) ולא הוא ית' יגע ולא יקרב לדבר, ולא דבר מן הדברים יקרב לו או יגע בו ית'; כי בהסתלק הגשמות – יסתלק המקום, ותבטל כל קריבה ונגיעה או רחיקה או הדבק או התפרד או משוש או סמיכות.

ואיני חושב עליך שיסתפק לך אמרו: "קרוב יי לכל קוראיו", "קרבת אלהים יחפצון", "קרבת אלהים לי טוב" שאלו כולם קריבת מדע – כלומר: השגה מדעית – לא קריבת מקום; וכן אמרו: "קרובים אליו", "קרב אתה ושמע", "ונגש משה לבדו אל יי' והם לא יגשו".

אלא אם תרצה שתשים מה שנאמר במשה 'ונגש' – שהוא יתקרב למקום מן ההר אשר שכן עליו האור – כלומר: 'כבוד יי' – תוכל זה. אבל החזק בעיקר כי אין הפרש בין היות האיש במרכז הארץ או בעליון שבגלגל התשיעי (אילו היה אפשר) – שהוא לא ירחק מן האלוה הנה ולא יקרב לו שם; אבל הקריבה אליו ית' – בהשגתו והריחוק ממנו – למי שיסכלהו; וימצאו בקרוב ובריחוק מזה הצד מעלות רבות מאד זו למעלה מזו. והנה אבאר בפרק מפרקי זה המאמר איך הוא היתרון בהשגה.

אמנם אמרו: "גע בהרים ויעשנו" רוצה בו הגע דבריך בהם על צד המשל; כמו שאמר "וגע אל עצמו" – כלומר: הבא מכתך בו.

וכן ה'נגיעה' ומה ששמשו ממנו בלשון תפרשנו בכל מקום כפי ענינו; כי פעם ירצה בו נגיעת גשם בגשם ופעם הדבקות מדע והשגת ענין אחד. כאלו המשיג דבר אשר לא היה משיגו קודם – כבר קרב לדבר שהיה רחוק ממנו. והבן זה!

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף