מגיני שלמה/שבת/קמד/א

מגיני שלמה שבת קמד א

דף קמ"ד ע"א

תאנים ורימונים תימא לי מאי קשה דלמא הא דתניא לעיל במשך כו' הנה לפי שיטתי דלעיל גם לפי' רש"י ז"ל תקשי זאת דהא גם לשיטתו יש חלוק בין משך ללא משך כמ"ש לעיל אבל תימא לי על תימא זו דמאי קושיא דהתלמוד פריך לרב נחמן ב"י אליבא דשמואל דאמר דאין חלוק בין משך ללא משך ולא קתני משך אלא לרבותא דהיתרא דתותים דאפי' משך מ"מ לאוכלין מותר אבל שיהא משך גורם האסור לפי האמת זה אינו דאל"כ מאי' מייתי ראיה דלמא גם בזתים וענבים גורם הא דמשך האסור' כמו בתותי' אלא ש"מ דאינו אלא רבותא בעלמא ולפי האמת אין משך גורם כלום ואפילו אם באנו לחלק בין תותים לזתים מ"מ זתים וענבים תקשי אהדדי ממ"נ דאפילו לאוכלין ס"ל לר"י דאסור אפי' בלא משך לשיטת שמואל כ"ש סתמא וכמ"ש רש"י אלא דפריך מתותי' דאלימא ליה לאקשויי וא"כ אף אם תדחה הקושיא מתותים תקשי מזתים וענבים:

ד"ה לא לרצון בסתמא עד והשתא ק' לר"י חדא דבשמעתת' מסקי איפכא לרצון בסתמא כו'. הנה במה שכתבתי בדבור שלפני זה דהקושיא דהכא קיימא אליבא דר"נ ב"י אליבא דשמואל תתישב גם קושיא זו דסוגיא דהתם ס"ל דשלא לרצון בסתמא ומברייתא דלעיל לא קשיא מידי דמשך שאני וכמו שהקשו התו' דבור שלפני זה וסוגיא דהכא אליבא דשמואל דלא מחלק בין משך ללא משך ותדע דהא התם אליבא דר"י קאי דאיהו אמר דחלב אשה לאו מעין הוא גבי אשה שנטף חלב מדדיה לתוך התנור ור' יוחנן מחלק הכא בין משך ללא משך כמ"ש התו' לעיל בדבור שמשך:

ואין להקשות מ"מ שמואל דאמר דשלא לרצון היינו דגלי דעתי' דלא ניחא ליה א"כ לדידיה ע"כ חלב אשה מעין הוא כמו לרבא דהתם וא"כ לדידיה תקשי בריית' דט' משקין דקתני דחלב אשה מטמא ברביעית אלמא לאו מעין הוא כדמקשי לרבא התם י"ל דאה"נ דקשיא לשמואל דשמואל ורבא בחדא שינויא קיימי ובמאי דאיתותב רבא התם איתותב גם שמואל הכא ודברי תורה עשירים במקום אחר כדאשכחן בכמה דוכתי שמביא בחד דוכתא דברי אמורא א' ושקיל וטרי בה ובדוכתא אחריתא איתותב תדע מדברי ר"י ז"ל עצמו שהרי פלפל וכתב דהתם ס"ל כאיכא דאמרי דהכא דאמר שאני סלי זתים כו' וקשה א"כ התינח סוגיא דהתם מ"מ הכא לא א"ש דמ"מ לישנא קמא תירץ דשלא לרצון הוא לא ניחא ליה וא"כ תקשי ליה ברייתא דט' משקים אלא ע"כ כמ"ש דאה"נ דסוגיא דהכא לא קאי התם אבל סוגיא דהתם משמע דקאי במסקנא דהא רבא איתותב התם מסיק התם לתרץ המשנה שהביא רבא ראיה ממנה אלמא דהכי הוי מסקנא וא"כ תקשי אהתם ברייתא דתותי' וע"ז תרצו דס"ל כאיכא דאמרי דהכא מיהו יש לדחות דליכא למידק מדברי ר"י דאה"נ דהתלמוד הוי מצי למפרך אלישנא קמא דהכא מברייתא דט' משקים אלא דלא פריך כיון דאיכ' שינויא אחרינ' דאיכ' דאמרי אבל כיון דמסיק ר"י דגם לאיכא דאמרי לא א"ש תקשי שפיר אסוגיא דהכא בריית' דט' משקים:

ומ"מ נלע"ד דיש לישב כמ"ש וכן לשון התו' משמע הכל דלא פריך כ"א אסוגיא דהתם אפי' אחר שדחה ר"י ז"ל דגם לאיכא דאמרי לא א"ש מ"מ לא הקשה אהכא כלום כ"א אהתם ש"מ דהכא א"ש כמ"ש. ועוד נלע"ד דלעולם אפי' לפי סוגיא דהתם דשלא לרצון דחלב מיירי בסתמא דווקא מ"מ שלא לרצון דזתים מיירי בלא ניחא ליה דהא כדאיתא והא כדאיתא גבי חלב דסתמא לאו לצאת לתוך הקערה קאי אלא לינק התינוק קאי מקרי סתמא שלא לרצון ואפ"ה משום דדעתי' דתינוק כו' אבל זתים וענבים דבני סחיטה נינהו הוי סתמא לרצון עד דאמר לא ניחא לי ואפ"ה שייך למימר יוכיחו דס"ל לרבנן דאי ס"ד דחלב הבהמה מטמא כסתמא אע"ג דסתמא לאוכל קאי ולא למשקה כ"א לינק הולד או ליתנו לתוך מאכל אדם אפ"ה אמרינן כיון דנפיק מאיליו יהיב דעתיה למשקה א"כ זתים וענבים דסתמייהו למשקה יטמאו אפי' בלא ניחא ליה כמו לר' יודא דהכא דס"ל דלאוכלין בשאר פירות הוי בגילוי דעת דלא ניחא ליה ואפ"ה בזתים וענבים אמרינן יהיב דעתיה כי אתי לידי משקה ה"ה התם אע"ג דגלי דעתיה דלא ניחא לי' מיהו כי נפיק יהיב דעתיה וא"כ פרכי רבנן שפיר אי שלא לרצון דחלב היינו סתמא מטמא גם סלי זתים וענבים יטמאו בשלא לרצון דידהו דשלא לרצון דידהו הוי כשלא לרצון דחלב ולעד"נ שיש הרבה סוגיות בתלמוד כן ואע"ג דלר"י לית ליה האי סברא כבר כתבתי דר"י מחלק בין משך ללא משך ולא קשיא לדידיה כלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף