יפה ענף על אסתר רבה/ה/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה ראה. ליעץ עצה נבערה כזו לקבץ בתולות רבות אחרי שאין לו צורך רק באחת. והיה לו לבקש רק בתולה אחת יפה וכמו שעשו לדוד. וכן הוא בפ"ק דמגילה על פסוק כל ערום יעשה בדעת זה דוד המלך דכתיב ויאמרו לו עבדיו יבקשו למלך נערה בתולה וכל מאן דהוה ליה ברתא אייתי ניהליה וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש כו' ופירש"י דדוד לא בקש אחת לפיכך כל אחד הראה לשלוחיו את בתו אולי תיטב בעיניהם. ואחשורוש צוה לקבץ את כולן והכל יודעין שלא ישא אלא אחת ואת כולן יבעול ומאן דהוה ליה ברתא איטמרא. ובילקוט מביא בשם המדרש כמה טרחות נתן זה בעולם כמה אנגריות של נשים באו לשושן כמה בני אדם נתנו את ממונם להטמין את בנותיהן וכו'. ומשני שמאת ה' היתה זאת להכשילם בעצה נבערה זו. משום שבנות הארץ היו מבזות את בנות ישראל שכעורות הן מצד הגלות כמ"ש בב"ר פי"ח כשעלו ישראל מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן וכו' ולפיכך באו לחרפה זו. שהובלו כמה דרכים ונבעלו ושוב חזרו בחרפתן:

המספק. לשון קישור וקיבוץ כמו ספקה בחבל או בגמי דפ"ו בכלאים והוא קבוץ הנערות. או הוא ענין צרה ויגון שעליהן מספיקין כפים כמו ויספוק את כפיו:

ישראל ועובד כוכבים. איידי דמדבר מהבזיון שביזו את בנות ישראל מספר כי בזו גם את ישראל יותר משקצים ורמשים:

כך כתיב השמיעו אל בבל. כלומר כמו דשלם הקב"ה כאן כמדתם על בזותם בבני ישראל. כך מצינו שנפרע מבבל מדה כנגד מדה בחטאתם בבנות ישראל. ולהכי מייתי השמיעו אל בבל וגו' שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה וגו' ומפרש היכי הוו דורכי קשת מדה כנגד מדה דהיינו מפני שלא נטלו כסף וזהב אלא נשים לענוי. ולפי שדבר ערוה א"א בתשלומין כמו שאפשר בתשלומי כסף וזהב לכן תהיה נקמתם באומה שאינה מתפייסת בכסף וזהב אלא בהריגת מחמדי בטנם. וזה כנגד מה שחנואו בענין הנשים שמהם יהיה פרי הבטן והיינו דורכי קשת כדאמר התם וקשתות נערים תרטשנה:

וכי כסף לבד נטלה שתתן כסף ובזה תפטר:

מה ת"ל מה תתן לתשלומין כצ"ל:

מחוי היה. שסרסוהו בידים גידו ואשכיו שא"א לו לבעול. ולזה ממונה על נשי אנשים שכבר נבעלו (גירסתו היתה אצל הגא והיה ממונה על הנשים) אבל שומר הפילגשים שחוף היה ופירש"י בסוטה שבשרו כלה ויבש ואין בו כח ולכן היה ממונה על הבתולות לבד (וגירסתו היתה אצל שומר הפילגשים והיה ממונה על הבתולות). וז"ש ודכותיה פי' כמו שהגא שמר את הנשים ויכלו לבטוח בו כי לא יגע בהן. כן השומר פילגשים שמר את הבתולות בשביל שיכלו לבטוח בו כי לא יגע בבתולות. ומה דכתיב כאן שמסרו כל נערה בתולה אל יד שומר הנשים. דנטירותא יתרתא עביד להו השתא. ומה דכתיב בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים אל יד שעשגז שומר הפילגשים הרי שהבעולות היו נתונות אל יד שומר הפילגשים. זה היה רק לשעה קלה שנמסרו לו להוליכן מיד אל בית הנשים אשר הגא ממונה שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף