חתם סופר/בבא מציעא/עו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חזרו זה בזה לא קתני כו' במסקנא מסיק האי תנא חזרו נמי הטעו קרי לי' ויל"ד מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר ונלענ"ד דלשון הטעו לא שייך אלא בטעות דמעיקרא לגמרי וקמ"ל במסקנא דמתניתין ר"מ היא דדאין דינא דגרמי ודוקא בחזרה כעין טעות דהיינו בתחלת היום ממש שעדיין יש שהות להשכיר במקום אחר הוא דאין להם אלא תרעומות לאפוקי הלכו ולא מצאו שכבר עבר קצת מהיום ולא ימצאו עוד מי שישכור אותם אז מחויב לשלם מדינא דגרמי וזה לא נקרא הטעה אלא חזרה דמשמע שאחר שכבר עשו עמו חזר בו ולכן מדייק הש"ס במסקנא האי תנא חזרה נמי הטעה קרי לי' ור"ל האי תנא ר"מ הוא דדאין דינא דגרמי וכמ"ש תוס' לקמן בשמעתין:
דעתי' אעילויא כ' תוס' בשם ר"י ור"ח דהיינו בשכרכם עלי אבל שכרכם על בעה"ב מאי נ"מ רצונם לומר מאי נפקותא להאומנין שיפרשו לומר כמ"ש בעה"ב כיון שאמר להם בד' וכן דרך שכירות פועלים דהרי חזרו דהבעה"ב אמר בשלשה ואטו בשופטני עסקינן וע"כ ידע הבעה"ב שדרך להשכיר בשלשה והשליח שכבר הוסיף ואמר ארבעה ע"כ היינו היותר אפשר ביוקר וא"כ מה"ת להעלות על דעת הפועלים האלו להוסיף עוד על ד' לחשוב אולי יאמר הבעה"ב בחמשה זה מהיכי תיתי וע"כ לומר שלא אמרו כן אלא באם אולי אמר הבעה"ב רק בשלשה יהי' להם תרעומות על השליח במה שאמרו מהימנת לן דהכי אמר בעה"ב וע"ז יפה אמרו ר"ח ור"י מה איכפת להאומנין אם יהי' להם תרעומות על השליח או לא ואין דרך בני אדם להתנות בשביל זה דנהי דכולהו שמעתין עסיק ובא בהך דינא דתרעומות משום דאיסורא איכא להתרעם על חברו בחנם אבל מ"מ האומנין לא איכפת להו להתנות מעיקרא בדבר שאין להם שום תועלת כ"א התרעומות ולק"מ קו' מהרש"א:
הבא לי גיטי עיין מ"ש תוס' בגיטין ועי' פ"י שם ומ"ש בחדושי שם ופה אין להאריך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |