חובות הלבבות/שער עבודת האלהים/ט
|
< הקודם · הבא > |
חובות הלבבות
שער עבודת האלהים ט
פרק ט[עריכה]
אמרה הנפש: כבר נחמתני במה שיאשתני מהשיג סוד הדבר לדקותו ועומק ענינו, אך גלה לי עניני סוד הכונה בהעמדתי בעולם הזה, וקרב צורת ההכרח והצדק בכל יכולתך מן הדרך הקצרה, ולא יהיה עניני כענין מי שלא הבין אופני טובתו מן המלכים כאשר הגיעני, והוא שבקצת איי הודו יש מדינה אחת, הסכימו יושביה למנות עליהם איש נכרי בכל שנה, וכאשר תשלם לו השנה יוציאוהו מביניהם, ויחזור על הענין אשר היה עליו קודם שנתמנה עליהם, והיה בממונים עליהם איש אחד סכל, לא ידע סודם בו, וקבץ ממונות ובנה ארמונות וחיזקם, ולא הוציא ממדינתם דבר, והשתדל להביא כל אשר היה לו חוץ למדינה, ממון ואשה ובנים אליה, וכאשר נשלמה לו השנה הוציאוהו אנשי המדינה ההיא נעור וריק מן הכל, והפרידו בינו ובין כל מה שבנה וקנה תחלה וסוף, ולא מצא בצאתו מאומה מכל מה שהיה לו חוצה, והיה מתחרט ומתאבל על טרחו והשתדלותו במה שבנה וקבץ והיה לזולתו, ואחר כך הסכימה דעתם למנות איש נכרי נלבב ונבון, וכאשר נתמנה עליהם בחר מהם איש אחד והטיב אליו, ושאל אותו על מנהגי העם ודתיהם עם מי שנתמנה עליהם קודם, וגלה לו סודם ודעתם בו, וכאשר ידע הדבר לא עסק במאומה ממה שנתעסק בו הראשון אשר זכרנו, אך השתדל וטרח להוציא כל דבר יקר שהיה במדינה ההיא למדינה אחרת, ושם כל מכמניו ומאדיו בזולתו, ולא בטח בגדולתם וכבודם, והיה בין האבל והשמחה כל ימי עמדו במדינה, מתאבל במהירות יציאתו מאתם, על שמעט בעיניו מה שהוציא מן החמודות, כי אם היה עומד היה מוציא יותר, והיה שמח בצאתו מהרה להתישב במקום אשר שם חמודותיו וישתמש בהם באופני תועלותיו ומיני הנאותיו בלב שלם ונפש בטוחה והתמדת ענין, וכששלמה שנתו לא דאג על צאתו מאתם, אך מהר לדבר בשמחת לב וסבר פנים, משבח מעשהו והשתדלותו, והלך לטובה רבה וכבוד גדול בשמחת מתמדת, ושמח בשני הענינים והגיע אל תאותו בשני המקומות, ואני ירא שיקרני מקרה הכסיל אשר יגע בשני הענינים, והפסיד בשני המקומות, וכיון שחנני הקל אותך הורני והראני עניני, ומה שעמדת עליו מסור אופני תקותי ודברי.
אמר השכל: כבר ספרתי במשל שהבאתי צורת עמדך בעולם, וכי עניניך בו ענין המלכים אשר זכרתי. וכבר התברר אצלך גרותך ומהירות יציאתך, ואת צריכה שתעשה מה שעשה הנלבב הנבון, שיהיה ענינך כענינו, ואם תטי ממנו אין לך תועלת בדברי ולא הנאה במליצותי.
אמרה הנפש: לולי חפצי בדבר לא הייתי חוקרת על מה שנעלם ממני מעניני.
אמר השכל: אבל סוד דברך שהבורא בראך מלא דבר, בכלל מה שברא מן הגרמים הרוחניים, ורצה לנשאך ולהרים מעלתך עד מעלת סגולתו ובחיריו אל אור כבודו, לטוב לך ולחסד עמך, לא היית ראויה אליו אלא אחר שלשה דברים, אחד מהם הסר מסך האולת מעליך והאיר לך בדעתו, והשני נסותך ובחנך אם תבחרי בעבודתו או בהמרותו. והשלישי אוסרך בעולם הזה בסבלך עול עבודתו, להעלותך אל מעלת העליונים הסובלים, שנאמר בהם ברכו השם מלאכיו גבורי כח עושי דברו (תהלים קג, כ). ולא נתכוון לך זה ואת על ענינך הראשון, ומחכמת הבורא יתעלה ברא לך העולם הזה בכל אשר בו, מקופא וצומח וחי על סדר מתוקן והנהגה נכונה, והכל מזומן ובחר לך מסגולת יסודותיו, היכל מתוקן דומה לעולם בשרשיו ותולדותיו ותכונתו, ופתח לך בו חמשה שערים אל העולם, והפקיד עליהם חמשה שוערים מנאמניו, והשערים הם כלי החושים: העינים והאזנים והאף והלשון והידים, והשוערים הם החושים החמשה המשתמשים בהם, והם חוש הראות וחוש השמע והריח והטעם והמשוש, אשר בהם תגיע אל תועלותיך בעולם הזה, והכין לך בתוך ההיכל ארבעה מעלות לארבעה נגידים להנהיגו, והם המוח והלב והכבד והביצים, ותכן בתוכו עוד ארבעה אוצרות לארבעה פקידים, ר"ל הכח המושך והכח המחזיק, והכח המעכל והכח הדוחה, ואוצרות משכנותם הם שתי המררות: השחורה והאדומה, והליחה הלבנה והדם לתקנת ההיכל, ופיזר העבדים מבית ומבחוץ לעבדו ולשמרו, הפנימיים: המעים והגידים והמיתרים והעצבים והעורקים, והחצונים: הידים והרגלים והלשון והצפרנים והדומה להם, והכין לך קשרים ומצועים בין הרוחניות ובין הגשמיות, והם הדם והחום הטבעי והרוח הרוחני, ואחר כך חברך אל ההיכל הזה חיבור מתוקן, וקשרך אליו קשור מסודר ביכלתו וחכמתו יתברך, כדי שישלמו לך בו השלשה דברים אשר זכרתי לך, והכין לך לצרכך שנים יועצים, והפקיד עליהם שנים סופרים, ונתן לך מן העבדים והשמשים בצרכך בעולם, השנים יועצים: האחד מהם הוא השכל המורה אותך מה שיש ברצון האל. והיועץ השני תאותך אשר תשיאך ותסיתך במה שתקציף ה' האלקים בוראך בו. והשני סופרים: אחד מהם כותב מעשיך הטובים בסתר ובגלוי, ובמצפון ובמראה על יד המשתמשים בו מכל מי שקדם זכרו מן השוערים והנגידים והפקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים. והסופר השני הוא כותב המעשים הרעים דרך הנזכר במעשים הטובים. והמשרתים והשמשים הם המדות הנפשיות, כשמחה והדאגה והששון והיגון, והזכרון והשכחה והחכמה והסכלות, הגבורה והמורך והנדיבות והצדק, והבושת והעזות והתקוה, והיראה והאהבה והשנאה וההנאה והצער, והגאוה והענוה והשררה והשפלות, והרבה כאלה ממה שאת משתמשת בהם במצפונך. והבורא יתעלה צוה השוערים והנגידים והפקידים והעבדים והיועצים והמשרתים והשמשים, לשמוע לך ולעמד למצותך עד קץ ידוע, אלא בענינים מיוחסים באדם, וכבר פירש להם בעת התחברותם אליך, והם ענין ההכרח ומקום הגזרה. והתיר לך להשתמש בכלם בתקנות גופך, ובכל מה שהשליטך לעשותו בעולם הזה על פנים ידועים ובענינים מיוחדים, והם כל המצות הסכליות והשמעיות והמותרות, ואחר כך כל אשר שמתי בידך והשלטתיך להשתמש בו בעולם הזה, אל ישיאך כי לא יוסיף לך בעצמך ולא יגרע, ולא תגיע אליך ממנו הנאה ולא צער, אך הם דברים מתחדשים על גופך מבית ומחוץ, אין דבר מהם לצרכך, והם ממך כשליא מן הולד וכקליפת הביצה מן האפרוח, ואם תביני דברי ותדעי כונתי בך וטובתי עליך, ותבחרי בעבודתי ותרחק מהמרות בהנהגת כל מה שהשלטתיך בו, אעלך אל הגדולה שבמעלות בחירי וסגולתי, ואקרבך אל רחמי ואלבישך זיו כבודי, ואם תבחרי בהמרותי אענשך עונש גדול ואענך עינוי ארוך, ואם תסכל אופני השמוש בהם באחד מן הדברים אשר חייבתיך בעבודתם מפני טרדותך בגופך ועסקיו אשר נסיתיך בהם. הנה יחדתי לך יועץ חכם נאמן, כשתשאלי עצתו יורה אותך, ואם תתעלמי יעירך והוא השכל, התיעצי עמו בכל דבריך כי הוא יצוך להשתמש בכל העומדים לפניך באופני עבודתי, ותשובנה המדות המגונות משובחות, כאשר יעשה החכם שמשתמש בסמים שדרכם להזיק בתועלות הגופות, כסמים הממיתות וזולתם. ואם תהיה על הדעת הזאת ותגביר שכלך ותשמע לעצתו, יכתוב סופר אחד את המעשים הטובים, כל תנועתיך המותרות בכלל מעשיך הטובים ותהיינה נוספות עליהם, ויהיו כל שמשיך עוזרים לך בעבודתי, ואם תמרי את עצתו ותטי לרעת היועץ השני שהוא כנגדו בכל עניניו, ותשתמשי בהם כאשר ייעצך, תשובנה מדותיך המשובחות מגונות, כרופא הכסיל אשר ימית בסמים המועילים מפני סכלותו באופני שמושם, ויכתוב סופר הרעות כל תנועותיך המותרות בכלל רעותיך ותהיינה נוספות עליהם. ואם תמצאי עוזריך ושמשיך ומשרתיך, וכל מי שתפגעי בו מסכימים על רצונך ומפיקים חפציך לשוב לעבודת ה', תוסיפי בזה שמחה וששון וכל צדק מבוראך, על בחרך עבודתו מהמרותו במצפונך ובכונתך בסתרך, כי הנגלה והנסתר ממך שוים אצלו, והוא יגמלך על מה שהשקיף עליו ממך מכל זה, ואם נעלם הלא תראה כי הדיין הוא דן כפי מה שנתקיים אצלו, אם בעדים או בחושיו, ואם היה מתקיים אצלו מה שיש במצפונות היה דן עליו, והבורא יתעלה שידיעתו בכל שוה, מן הדין הוא שישפוט כפי ידיעתו, כמו שאמר: הנסתרות לה' אלקינו וגומר (דברים כט, כח). וכשירצה הבורא להעיד אותך ולהוכיחך, יצוה אחד מן המשרתים להסתלק מעבודתך, ויחלה האבר ההוא מגופך או שנים או כלם, ויחלה וידוה עד עת ידוע, ואם תקיצי ותשובי אליו יצוהו לשוב לעבודתך וירפא גופך וישוב לענינו הראשון, כמו שאמר הכתוב אוילים מדרך פשעם וגו' (תהלים קז, יז). כל אכל תתעב נפשם (שם יח). וגו'. ויצעקו אל ה' וגומר (שם ו). ישלח דברו וגומר (שם כ). וכאשר ישלמו ימי נסיונך בעולם הזה, יצוה הבורא יתעלה כל מי שזכרנו מן השערים והשוערים והעבדים והמשרתים לשוב מעליך, וינתקו הקשרים והמצועים אשר בינך ובין גופך, ותשובי אל ענינך הראשון, וישאר גופך תנועה אין לו ולא הרגשה, וישוב גם הוא לענינו הראשון, כמו שכתוב וישוב העפר אל הארץ כשהיה וגומר (קהלת יב, ז). ויראו לך פנקס מעשיך ומחשבותיך וחפצך, ומה שבחרת והטרדת נפשך בו בעולמך ויהיה הגמול כפיהו, וכבר הזהירך על זה והתרה בך על ידי שלוחיו ונביאיו ותורתו הנאמנה, כמו שאמר החכם הט אזנך ושמע וגו' (משלי כב יז). כי נעים כי תשמרם וגומר (שם יח). הלא כתבתי לך שלישים וגומר (שם כ).
אמרה הנפש: כבר הבינותי ממאמרך והקשבתי לכל מה שזכרת, ואני מתחננת אל כבודך שתבאר לי המקומות אשר אשתמש בהם במשובח ובמגונה ממדותי, אשר בהשתמשי בהם שם ישבחוני עליהם ויודו שימושי בהם.