אור זרוע/כלאים/שד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו מתניו אע"פ שהרצועות באמצע. מיכן הי' אוסר רבי' יהודה הכהן זצ"ל לכסות בבגד צמר עורות התפורות בפשתן ולתופרן יחד הבגד עם העור ואפילו בחוטי משי או בחוטי קנבוס ורבינו שמשון ב"ר אברהם התיר. והשיב בתשובה דלא דמי כלל דשאני התם כשחוגר בעצמו קושר שני ראשין יחדיו זה של צמר בזה של פשתן והוה לי' חיבור. וכ"ת א"כ מאי רבותי' דאע"פ שהרצוע' באמצע כיון דבשעת חגורה הדר הוה לי' יחדיו איצטריכא דסד"א דלא אסור כיון דכשמתיר חגורתו לא מיחברי אלא ע"י רצועה דבאמצע. ומיהו אשכחן בתוספת' פ' בתרא דכלאים דתניא אבל העושה חלוק שכולו צמר גמלים וכולו צמר צביים וארג בו חוט אחד של צמר בצד זה וחוט אחד של פשתן אסור. ונראה דיש משם דאי' אדרבה להתיר. דמשמע ששני החוטין ארג בצד אחד זה אצל זה. מדלא קתני וחוט של פשתן בצד אחר ש"מ דאי הוה זה בצד זה וזה בצד זה שרי. אע"פ שצמד גמלים מצרפו מאחר שמפסיק באמצע. ואין לומר שחסר מן התוספתא בצד אחד. כי בדקתי בכמה תוספתות וגם בפירושי זרעים הביאה ואין כתב בהו בצד אחד וכל עיקר הברייתא לא אתיא לאשמעינן אלא דלא מבטלא הנך שני חוטין של צמר ושל פשתן אגב חלוק שכולו צמר גמלים וארנבים משום דקתני רישא צמר גמלים ורחלים בד"א בזמן שהביא פשתן וטרף עמהם וטרף זה בזה אבל העושה חלוק כו'. ונראה דההיא ברייתא קיימא אמתני' פ' בתרא דכלאי' צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה אם רוב מן הגמלי' מות' אם רוב מן הרחלים אסור מחצה על מחצה אסור וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה. והשתא קתני עלה בברייתא בד"א בזמן שהביא פשתן וטרף עמהם וטרפן זב"ז אבל העושה חלוק כו' וקצת יש ראי' לדברי מהא דאמר במס' שבת פרק במה אשה שלשה דברים נאמרו באסטמא אין בה משום כלאים ואינה מטמאה בנגעים ואין יוצאין בה לרשות הרבים. ומפרש בערוך דהוא מין תכשיט של מיני צבעונין ואבנים טובות ומרגליות קבועות בה ומטילה אותה על ראשה וכיון שאין הבגד עיקר כ"א אבנים טובות ומרגליות אין מטמא בנגעים ואין בה משום כלאים דאינו עשוי אלא לחבר את הזהב ואבנים טובות ביחד. והנך עורות נמי התפורי' בפשתן אין החוט עשוי כ"א לחבר העורות יחד והעורו' הם עיקר המלבוש ומיהו העור עם הבגד ודאי אסור לתפור בפשתן שהבגד כמו כן עיקר ואין תוחבין בו כלאים. ומיהו בערוך בעצמו פי' טעם אחר ולא כמו שפירשתי דפי' אין בו משום כלאים דלאו אריג הוא ואין מטמאין בנגעים דלאו שתי וערב הוא וא"ת לפירושו מאי איריא נגעים אפילו שרצים נמי לא מיטמא דבעי' טווי ואריג כדאי' פ' במה אשה וי"ל דמטמאה בשרצים כנימין וטבעות מדין תכשיט. ומיהו קשה לפי' הערוך אמאי אין בה משום כלאים והא תנן הלבדין אסורין מפני שהן שועין מיהו (כת') [ר"ת] זצ"ל דוחק להעמיד' בקשים ומחלק בין לבדים קשים לארוגים קשים והא דאורייתא והא דרבנן והא דתנן פ"ק דכלאים השק והקופה מצטרפין לכלאים ובספרי קתני מצרפין. ודריש לה מדכתיב יחדיו לא תימא דאיירי כגון שתפר בשק או בקופה מצד אחד בגדים של צמר ומצד אחד בגד של פשתן דההוא ודאי שרי כיון שיש הפסק ביניהם שאין כלאים נוהגים בו אלא הכא כגון שארג בשק שהוא מנוצה של עזים שני חוטין אחד של צמר וא' של פשתים זה אצל זה וכן בקופה העשוי' מהוצין. ואע"פ שכל הערב של חוצץ או של נוצה דלא שייך בהו איסור כלאים חשיבי לחבר את השתי של כלאים. ואל תתמהו כי אדם לובש שק או קופה דאשכחן גבי שבת הרועים יוצאים בשקים ולא הרועים בלבד אמרו וכו'. ותניא בתוספת' דשבת יוצאים בסגוס וביריעה ובחמילה מפני הגשמים אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים והשתא אם ארג עמהם כלאים והניחם על ראשו מפני הגשמים עובר משום שעטנז לא יעלה עליך. וקצת יש ראי' לדברי מהירושלמי דאמר עלה בגמ' ר' סימון בשם ריב"ל לא שנו אלא שק אבל סל לא אשכח תני הסל והשק והקופה מצטרפין לכלאים. פי' חזר בו מתוך הברייתא שמצא והשתא אמאי ס"ד לחלק בין סל לקופה אלא משום דאריגה של קופה חשיבה אריגה וחיבור יותר מאריגה של סל לפי שאין מדקדקין בסל לתקנו להדקו כמו בקופה אבל לעולם בעינן שיהיו הצמר והפשתים רצופין בחיבורין וכן משמע בשמעתא בתרייתא דכלאים דקאמר התם אמילי טובא ההו' בו נשוך ובשיטה אחרונה עושה כלל שאומר אין לך אסור בכלאים אלא נשוך בלבד. שמשון ב"ר אברהם זצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |