בבלי/זבחים/עו/א
מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
---|
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: |
וכולן רשאין כהנים לשנות באכילתן
לאכלן צלויין שלוקין ומבושלין ולתת לתוכן
תבלי חולין ותבלי תרומה דברי ר' ישמעאל
אמר ליה הנח לתרומת תבלין דרבנן איתיביה
אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני
שממעט באכילתה ור' שמעון מתיר אישתיק
ליה כי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה
אמאי לא תותביה מהא אין מבשלין ירק
של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאו
קדשים לבית הפסול ור' שמעון מתיר א"ל
אביי ולאו מי אותביתיה מהא דתבלין ואמר
לי הנח לתרומת תבלין דרבנן הכא נמי
(תרומה) תרומת ירק דרבנן אי הכי איפכא
מיבעיא ליה למיתני ירק של תרומה בשמן
של שביעית ולאו מי אותביתיה ממתני'
דמתיר רבי שמעון ואמר לי דאיערב הכא
נמי דאיערב אי דאיערב מאי טעמייהו דרבנן
מידי דהוה אאשם ושלמים מי דמי התם
אית ליה תקנתא ברעייה הא לית ליה
תקנתא ברעייה הא לא דמי אלא לחתיכה
שבחתיכות דכיון דלית תקנתא דאוכל כחמור
שבהן מתקיף לה רבינא מי דמי חתיכה
שבחתיכות לית לה תקנתא כלל האי אית
ליה תקנתא בסחיטה ורב יוסף היכי נסחוט
נסחוט טובא קא מפסיד בשביעית נסחוט
פורתא סוף סוף איערובי מיערב איתיביה רבי שמעון אומר למחרת
מביא אשמו ולוגו עמו ואומר אם של מצורע הרי זה אשמו וזה לוגו