אבני נזר/אבן העזר/שעה
|
< הקודם · הבא > |
סימן שעה
א) (דף מ"ח ע"ב) בגמ' א"ר יוסף אי לאו דא"ר יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בבהמ"ד כו' והנה הרמב"ם פסק דאחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל ופסק כר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובזמן שהיובל נוהג לוקח מביא ואינו קורא והקשה השאגת ארי' דא"כ איך מצא ידיו ורגליו בבהמ"ד:
ב) ונראה דהנה הרמב"ם ז"ל בפרק י"א מהלכות שמטה ויובל פסק דהמוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג לעולם המוכר והלוקח עוברין בלאו וחוזר ביובל וכתב הרמב"ן בספר המצוות הטעם משום כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני, והנה לכאורה הא דקי"ל בדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה והוא משום ספק ובדאורייתא אזלינן לחומרא קשה הא הוי ספק ספיקא דאפי' אי אין ברירה הוה ספק שמא הגיע לו חלקו ומצאתי בשאגת ארי' שעמד בזה ותירץ דהוי ס"ס משם אחד:
ג) והנה בתה"ד בפסקים וכתבים סי' ק"ל בשתי בהמות אחת ביכרה ואחת ספק אם ביכרה ונמצא שם שני טלאים דחשוב ספק ספיקא אין לומר דהוי ספק שמא אמו ביכרה כיון דספק אחד מתיר יותר מחבירו דאם שניהם ביכרו שני טלאים פשוטים ואם האחת לא ביכרה אף שהוא בא מהבהמה שביכרה מ"מ השני בכור, וה"נ מותרין לחלוק לחלוטין משום ספק ספיקא, דהא אם יש ברירה כל חלק שנוטל מותר ואם אין ברירה לא יהי' מותר לו ליטול רק חלק שלו. ואף שאחר החלוקה שוב לא הוי ספק ספיקא מ"מ תו לית בי' משום כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד ושוב מועיל החלוקה, והא דכתב הרמב"ם דמחזירין זה לזה ביובל היינו במוכר סתם, אבל במפרש שתהי' החלוקה לעולם אין מחזירין כנ"ל וא"כ משכחת דמייתי ביכורים כנ"ל ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |