אבני נזר/אבן העזר/שנז
|
< הקודם · הבא > |
סימן שנז
א) (דף כ' ע"א) בגמ' דילמא אקדים ויהיב לי' זוזא אספרא כו' יש לעיין הא בעי כתיבה לשם ס"ת ואיך יכתוב לשם גירושין, ואם יכתוב לשם שניהם יחשב לשמו ושלא לשמו כמ"ש התוס' מנחות (מ"ב:) גבי תכלת דטעימה פסולה משום שנצבע גם לשם טעימה הו"ל לשמה ושלא לשמה:
ב) וי"ל משום דלאו בר מינה לא מחריב בה, וגט לגבי ס"ת לאו בר מינה, זה קודש וזה חול, וגם הגט כשר דלא חשיב בר מינה גבי גט רק אם יכתוב לשם אחרת וע"כ כללו של דבר הס"ת דל גט מיני' והו"ל לשם ס"ת לחוד והגט כשר דל ס"ת מיני' הו"ל לשם גירושין לחוד:
ג) אך יש לעיין דלא, אמרינן דלאו בר מינה לא מחריב בה אלא כשלא חל שאינה מינה כמו חטאת ששחטה לשם חולין דלא חל שם חולין על קדשים, משא"כ הכא שנאמר שחל עלי' שם גט ושם ס"ת יחדיו, ע"כ הו"ל לשמו ושלא לשמו, ומשמעתין אין ראי' דבלא"ה על כרחין לומר שהס"ת שלו, דהא בעינן שיהא הגט שלו כדאמרינן לעיל הא בעינן וכתב כו' וכן גבי אשה לא ידעה לאקנוי וכמבואר בפוסקים, וא"כ מה להסופר בזה אם יפסול ס"ת שלו ד) מיהו לשון אקדים זוזא לספרא משמע שאינו שלו אלא שהקדים לו זוז שיקנה לו פרשה זו ועל כרחין לומר כדכתיבנא, דגם בהא אמרינן דלאו מינה לא מחריב בה, דאל"כ מהיכי תיתי נוציא הסופר מחזקת כשרות שיכתוב ס"ת בפסול:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |