אבני נזר/יורה דעה/שפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:23, 4 ביוני 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שפג

סימן שפג

א[עריכה]

א) רמ"א ויש מקילין ואומרים דכל מקום שאיש ואשתו ישנים שם פטור ממזוזה. כן הוא בב"י. וצריך להבין הלא אפשר לכסות המזוזה כלי תוך כלי. ונראה דס"ל דכלי תוך כלי חשיב כאילו אין הספרים כלל בבית. משא"כ במזוזה שצריכה להיות שם. וא"כ ממנ"פ אי חשבת לה כאילו אינה היא מבטל מצות מזוזה. וע"כ חשבת לה כאילו ישנה ואסור:

ב[עריכה]

ב) ולפי זה יש לעיין במ"ש הש"ך סק"י בשם מע"מ בחדר לפנים מחדר והיכר ציר בחדר הפנימי ובחיצונה איש ואשתו ישנים. וא"כ אם יעשה, מזוזה לפנימי בפתח שבינה לחיצונה תהי' המזוזה נראית במקום שמשמשים וע"כ פסק הש"ך לקובעה אחורי הדלת. ולפמ"ש י"ל דבזה יכסה בכלי תוך כלי. וממנ"פ ליכא. דחיוב מזוזה אינה רק בפנימית ושם אין משמשים ובחיצונה שמשמשים אין חיוב מזוזה. וא"כ ליכא ממנ"פ. [לא זכיתי להבין למה לא נימא נמי ממ"נ אם תחשוב ע"י הכיסוי כאלו אינה איך תחשוב כאלו ישנה להתיר את חדר הפנימי. אולי כוונתו די"ל לגבי חדר החיצון כאלו אינה ולגבי חדר הפנימי כאלו ישנה. כי דוקא לגבי חדר אחד אי אפשר שיהי' כאלו אינה וכאלו ישנה. אך לא זכיתי להבין שתהי' סברא זו כ"כ מוכרחת להשיב בה על המע"מ. דיש לומר הואיל דע"כ חשבתה כאלו ישנה שם להתיר את הפנימית אסור. והא דסוכה יש לומר דאינה דומה לנ"ד. דבסוכה יכול להיות דופן לזה וסכך לזה והראי' מעושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל. דאם הרחיק או הגביה מן הארץ טפח כולה כשירה. אף דמקום הנמוך משמש לכותל ומשמש גם לסכך. מכ"ש דיש לומר דלזה הוא דופן ולזה הוא סכך. המגיה]. [וכהאי גוונא בתוס' סוכה לענין דופן עקומה דאין ישנים תחת הסכך שמעקמין ומ"מ אם סכך פסול ארבעה חוצץ וחולק הסוכה לשנים והסכך פסול עם הסכך כשר שמצד אחד פחות מד"א אמרינן דופן עקומה מצד זה לסוכה שבצד זה ומצד השני אמרינן דופן עקומה לצד הראשון]:

ג[עריכה]

ג) ולאחר העיון נראה דברי המע"מ נכונים. דהנה צריך להבין הדין דמקום שאיש ואשתו ישנים והדלת מבחוץ פטור מן המזוזה הלא צורת הפתח סתימה מעליא וקי"ל חודו הפנימי סותם. והרי יש הפסק מחיצה בין חלל הבית שישנים בו בין המזוזה. אך נראה דמסתמא אין ברוחב המשקוף ארבעה. וא"כ לא הוה מחיצה לגבי המזוזה דכל מחיצה העשוי' לפחות מד' לאו מחיצה. ואפי' אם יש ברוחב המשקוף ארבעה הלא קי"ל חודו הפנימי סותם והמזוזה לחוץ מחודו הפנימי. ומה שהוא חודו הפנימי לגבי הבית הוי לגבי המזוזה חודו החיצון וחודו חיצון אינו סותם. ואין הפסק בין המזוזה ובין הבית. דעובי הפתח מקום המזוזה הוי פרוצה במלואה לבית. זה אמר בני מהר"ש נ"י. ונהי דנגד מקום תשמיש חשיב מחיצה. הלא אין האיסור מצד התשמיש רק מצד המזוזה שפוגם בקדושתה:

ד[עריכה]

ד) ומהאי טעמא נ"ל בחצר קטנה שנפרצה לגדולה כדאיתא בעירובין (צ"ב) צואה בגדולה אסור לקרות ק"ש בקטנה. צואה בקטנה מותר לקרות ק"ש בגדולה. ובדין תשמיש בבית שיש בו ספרים נהפוך הוא. ספרים בקטנה אסור לשמש בגדולה. ספרים בגדולה מותר לשמש בקטנה. דהתם האיסור מצד הק"ש שצריך להיות במקום קדוש. ע"כ אם קורא שמע בגדולה והצואה בקטנה מותר דלגדולה הא יש לה גיפופי. ואם קורא בקטנה והצואה בגדולה אסור דאין לה גיפופי. והכא האיסור מצד הספרים שצריכין להיות במקום קדוש. ע"כ אם הספרים בגדולה מותרו וכיון שמוכח שאין האיסור מצד התשמיש רק מצד המזוזה. וא"כ הוי איסור ממנ"פ במזוזה שצריכה להיות בחלל השער של חצר הפנימי. דע"כ אי אפשר לחושבה כאילו אינה שם שהרי הפנימית צריכה מזוזה. וע"כ תחשוב המזוזה שישנה שם ואסור שאין המקום קדוש. דבשלמא אם הי' אסור מצד התשמיש הלא אין בפנימית שצריך לה המזוזה איסור התשמיש. אך עכשיו שהאיסור מצד המזוזה א"כ שפיר איכא ממנ"פ בפנימית כנ"ל ודו"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף