שדי חמד/כללים/כ/מד
|
< הקודם · הבא > |
כלל מד) כבוש כמבושל. אם נכבש מעת לעת בסירוגין אי מהני להחשיבו כבוש הוא מחלוקת דהרב זכור לאברהם בח"א ד' רי"ג ורי"ד וגם בחלק ג' כתב בשם הרב חקרי לב דחשיב כבוש דלא בעינן שיהיה מעת לעת בצירוף והוא נחלק עליו דלא חשיב כבוש אלא דיש לחוש לדעת הרב חקרי לב משום על צד היותר טוב ואנכי הרואה להגאונים מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' תע"ג סעיף כ"ט ופרמ"ג בא"א ס"ק י"ד וחת"ס יו"ד סוף סי' פ"א דפשיטא להו דלא הוי כבוש כמבושל אלא בששהה כ"ד שעות בצירוף ולא בסירוגין עי"ש ועיין להרבנים יד דוד סי' ק"ה הגב"י אות ה' יבא הלוי ד' מ"ג ע"ד ובמחכ"ת הרב ישרי לב ד' י"ט ע"ב שהטיח דברים נגד הרב יבא הלוי הנ"ל אשר לא כדת כי באמת דברי הרש"ך שהביא הרב יבא הלוי שם מאיש לוקחו הרמ"א בדרכי משה שם (ובמה שנחלקו בסברא אי אמרי' כבוש כמבושל בין שתי חתיכות בזה אחר זה והיה ביניהן שהיית כ"ד שעות עיי"ש עיין להג' חו"י בסי' ק"ה הביא דבריו הרב כסף נבחר כלל ס"ב אות ז' ודו"ק) ועיין להגאון מוהר"מ מליבוויץ בשו"ת צמח צדק החדש בחיו"ד סי' פ' לענין כבישה בסירוגין והגאון כתב סופר סי' קכ"ב (ד"ה ובגוף הדין) כתב דדבר זה אינו מפורש בראשונים אלא הרב מנחת יעקב כלל כ"ד אות ב' כתב כן משם חותנו דלא הוי בסירוגין והיה נראה לו דתליא במחלוקת ראשונים בסי' קל"ה סי"ג עי"ש ט"ז וש"ך ונה"כ ומצא שהעיר ע"ז שב יעקב סי' ז"ך ומסקנתו לדינא כסברת המנח"י וביד אפרים ליו"ד סי' ס"ט סט"ו כתב בשם השב יעקב סי' ז"ך דאין נקרא כבוש רק כ"ד שעות רצופים וכתב שבשו"ת כתר כהונה סי' ל"ו האריך בזה ומסיק גם כן להתיר וגם בחשש איסור דאוריתא המיקל אף באין הפסד מרובה ק הפסיד ע"כ ועיין להרב פרי מגדים סי' ק"ה סק"ה אות ו' (ד"ה כמה) ובנועם מגדים שם כתב שמצא בנקה"כ סי' קל"ה על דברי הרט"ז ס"ק י"ו דבסירוגין לא מהני כדעת הרב מנחת יעקב ודברי הרבנים הש"י ונקה"כ הובאו במסגרת השלחן סי' ק"ה דין א' וכתב שנראה לו להקל כשאין המעל"ע רצופין דלא כהחק"ל שהחמיר גם בגליון רש"א בסי' ס"ט סט"ו בדין בשר שנשרה במים מעל"ע כתב דאם נתנו תוך מעת לעת מים אחרים אף דבצירוף שהה מעל"ע לא נאסר ובריש סי' ק"ה כתב מעל"ע רצוף אבל אם היה קצת הפסק אם הוא הפסד מרובה אין הזמן מצטרף ובחי' רעק"א הביא דברי המנ"י והנקה"כ הנ"ל וכתב שבשו"ת מעיל שמואל סי' ל"ה כתב כמדומה נוהגים להתיר אם נלקח החתיכה תוך מעל"ע זמן מועט אפילו אם החזיר אח"כ כל שלא נשרו מעל"ע בלי הפסק גם בשו"ת זכרון צבי מנחם סי' י"ג כתב תקנה בנדונו על פי דברי הכתר כהונה הנ"ל והרב עיקרי הד"ט ביו"ד סי' ז' אות י"ט כתב על דברי הרב חק"ל הנ"ל דחומרא יתירה היא ומה גם בכבוש במים ולא בחומץ יש לצרף לסניף סברת מאן דאמר דלא חשיב כבוש כלל כמ"ש מרן הב"י סוף סי' צ"א אף דלא קיים לן הכי:
וכתב רב אחד הובאו דבריו בזכרון צבי מנחם סי' י"ד (ד"ה גם) דעד כאן לא כתב הכתר כהונה דבסירוגין לא חשיב כבוש אלא כשיהיה בין כל הכבישות רק מעל"ע אבל כשנכבש כמה מעל"ע אז אף דלא היה רק בסירוגין מודה דדינו ככבוש גמור וחוש הראות מעיד על זה וכו' ע"כ ומדברי החת"ס הנ"ל מתבאר דגם בזה לא חשיב כבוש וצריך לעיין בדברי הפוסקים שרשמתי אולי יתברר מדבריהם דעתם בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |