שדי חמד/כללים/ג/מא
< הקודם · הבא > |
מא גזל העכו"ם חידש הג' מה"ר דלאביי דהפקעת הלואתו אסור גזלו אסור מהתו' ולרבא דהפקעתו מותר גזלו הוא מדר' והאריך לבאר זה ויישב בזה קו' מרן כ"מ ריש הל' גזלה ודברי רש"י בב"מ פ"ז ע"ב עיש"ב ואף דהמצאה נכונה היא איכא למישדי נרגא שהרי הריב"ה ס"ל דגזלו אסור מהתורה כמ"ש במה"ר שם אות יו"ד ואפי"ה פסק בסי' שמ"ח ס"ג דהפקעת הלואתו מותר גם מ"ש דמרן בש"ע השמיט הפקעת הלואתו משום דס"ל דגזל העכו"ם אסור מהתו' רק הרמ"א הביאו וכו' עי"ש מלבד דקשה דא"כ הו"ל להרמ"א לומר בלשון דמשתמע דחולק על מרן אף גם זאת אנן מה נענה ע"ד הרב הלבוש בסימן שמ"ח דאף שכתב דגזלו אסור מדאו' כתב להדיא דהפקעתו שרי כיעי"ש. וגם קשה דלו יהיבנא כל דיליה דהא בהא תליא אכתי טעמא בעי אמאי פסק הרמב"ם כאביי ולא כרבא ואף דיש לצדד בזה מ"מ האמת יורה דרכו דאינו מחוור כדכתיבנא וקצת תימה דעפ"י מדותיו היה לו ליישב דברי הרמ"א באה"ע סי' כ"ח ס"א בהגהה מקושיית הרבנים ש"ך ח"מ סי' שמ"ח סק"ב וח"מ שם והזכיר ד"ק שם באות י"ג דלפי דרכו ניחא כיון דהרמ"א פסק דשרי הפקעתו ממילא דס"ל דגזלו אינו אלא מדר' ומ"ש הרמ"א דאינו חייב להחזיר אלא משום קידוש ה' דמשמע דדוקא חיוב החזרה הוא מדר' משום ק"ה אין מזה סתירה לדרכו די"ל דאיסור הגזלה הוא מדר' ולא משום ח"ה אלא מטעם שכ' רש"ל ביש"ש הנז"ל וחיוב החזרה הוא משום קידוש השם, וא"כ שפיר הו"מ ליישב הקו' עפ"י דרכו וק"ל, ומה שהקשה אמ"ש בש"ס ב"מ ס"א למה לי לאו בגזל וכו' דלוקמא בגזל העכו"ם עיין להג' מוהריט"א שרשמתי באות הקודם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |