שדי חמד/כללים/ג/כג
|
< הקודם · הבא > |
כג גדול כה"ב וכו' הרב פתח הדביר בח"ב דף ד' ע"ד ביאר היטב דבדאורייתא ואינו מפו' בתורה דחינן מפני כה"ב דבר שהוא בשוא"ת אפילו ליכא אלא גנאי קצת ואף מידי דאתי באם אינו ענין או מריבויא דקרא חשיב אנו מפורש בתורה לענין זה עי"ש. ולכאורה הרמב"ן והר"ן שהזכרתי באות כ"א לא ס"ל הכי מדק"ל בפריקה מצעב"ח והא צעב"ח אינו מפורש בתורה ואף דליכא בפריקה בזיון טובא שפיר דחינן מפני כה"ב אלא ודאי משמע דס"ל דאף בדבר שאינו מפורש כל דליכא בזיון טובא לא דחי ועיין להרב מקנ"א במ"ב אות ע"ט מ"ש בשם הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' קס"ח שביאר בדעת הרמב"ן דמשום כה"ב אתי עלה שכ' ומשום דגדול כה"ב שדוחה ל"ת שבתורה כ"ש שידחה צב"ח אף שהוא מן התורה שהרי אין בו לאו ולא עשה עכ"ל משמע דבכל ל"ת ס"ל דדחינן מפני כה"ב והיינו ודאי בשוא"ת ומייתי בק"ו לצב"ח וא"כ עכ"ל או דס"ל דפריקה חשיב בזיון טובא ובעלמא בכה"ג בל"ת גמור דחינן בשוא"ת וכ"ש לפריקה או דבעלמא נמי ס"ל דלא בעינן בזיון טובא ומייתי בק"ו לצעב"ח וא"כ קשה בלא ימנע ושו"ת הרדב"ז הנ"ל א"מ אצלי וכעת צ"ע ועיין לעיל אות כ' לענין מלין את מתו ולפי האמור י"ל דאע"ג דעובר מהתו' מ"מ כיון דפשטיה דקרא בהרוגי ב"ד קאי הוי שאר מתים אינו מפורש בתורה וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |