ברית משה/לא תעשה/רכ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברית משה לא תעשה רכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לא (א) תאכלו על הדם כו'. בסנהדרין דף ס"ג ע"א יליף הגמ' חמשה דברים מפסוק זה דאיתא שם דתניא מניין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בל"ת ת"ל לא תאכלו על הדם ד"א לא תאכלו על הדם לא תאכלו בשר ועדיין דם במזרק ר' דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי ב"ד ת"ל לא תאכלו על הדם ר"ע אומר מניין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום ת"ל לא תאכלו על הדם ר' יוחנן אומר אזהרה לבן סורר ומורה מניין ת"ל לא תאכלו על הדם וא"ר אבין בר חייא ואיתימא ר' אבין בר כהנא על כולם אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שבכללות עכ"ל הגמ' וגם בספרא פ' קדושים פרשתא ג' פרק ו' איתא כן אלא תחת הא דר' יוחנן איתא ר' יוסי ב"ח, אבל לכאורה ק"ל למה השמיטו את הילפותא דראב"י ברכות דף י' ע"א שלא יאכל קודם שיתפלל על דמו בשלמא על הגמ' י"ל כיון דרצה להביא אח"כ את הא דר' אבין על כולם אינו לוקה משום דהוה לאו שבכללות וא"כ מוכח מזה דכולהו דרשי גמורי נינהו ולא אסמכתא דאלת"ה גם בלא"ה אינו לוקה וכיון דהא דברכות סובר הגמ' דלא הוי אלא אסמכתא ע"כ לא הביא שם את הא דברכות אבל בהספרא דליתא מהא דמלקות כלום א"כ ליכא הוכחה דסובר דכולם דרשה גמורה הם באמת קשה מדוע לא הביא גם את הא דברכות אעכצ"ל דגם הספרא סובר דכולה דרשה גמורה הם והא דברכות לא הוי אלא אסמכתא, וכיון שכן ק"ל על רבינו ז"ל בתרתי דכיון דלא הביא מהא דספרא וגמ' הנ"ל אלא ג' דברים והשמיט שלא לאכול מן הבהמה קודם שתצא נפשה וגם לא תאכלו בשר ועדיין דם במזרק עכצ"ל דסובר דתרווייהו לא הוו אלא אסמכתא וגם רש"י ז"ל בחולין דף קכ"א ע"א ד"ה השוחט כתב בפי' על שלא לאכול מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהיא אסמכתא [ועי' רש"י פ' קדושים פי"ט פכ"ו שכ' וז"ל לא תאכלו על הדם להרבה פנים נדרש בסנהדרין שלא יאכל מבשר קדשים לפני זריקת דמם ואזהרה לאכול מבהמת חולין קודם שתצא נפשה ועוד הרבה עכ"ל ומדכ' ואזהרה כו' מוכח דסובר שלא לאכול מבהמת חולין קודם שתצא נפשה דרשה גמורה היא וכ"ס המזרחי בדעת רש"י שם וא"כ איכא סתירה ברש"י ממ"ש בחולין דלא הוי אלא אסמכתא וצ"ע] וגם זה מוכח מרבינו דסובר דדרשה דראב"י דגמ' ברכות הנ"ל דרשה גמורה היא מדכ' רבינו ועוד אזהרה שלא יאכל אדם קודם שיתפלל כו' וא"כ קשה על רבינו מהספרא וגמ' הנ"ל בתרתי חדא דמשם מוכח דדרשה דראב"י לא הוי אלא אסמכתא ועוד הלא גם זה מוכח דכל החמשה דברים דרשה גמורה הם כהנ"ל:

וע"כ נ"ל בס"ד דרבינו באמת סובר כמו שכתבנו אלא בספרא ובגמ' סנהדרין לא סובר כמו שכתבנו אלא סובר דמטעם אחר השמיטו את הא דראב"י דרבינו בחיי ז"ל פ' קדושים כתב וז"ל לא תאכלו על הדם יזהיר הכתוב הזה על מין ממיני הכישוף שהי' נוהג בזמה"ז שהיו שופכים הדם בתוך גומא והיו השדים מתקבצים שם ואוכלים סביבות הגומא והשדים ג"כ עמהם ומתוך שהיו אוכלין ונהנים היו מגידין להם עתידות והיה העניין מורגל אצל המצריים וישראל למדו מהם עד שהיו זונים אחריהם ולכך הוצרך הכתוב לאזהרה זו עכ"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל שם וגם כתב דזה היא הפשט הפשוט בהקרא כיון דדבר הלמד מעניינו היא ממה דסמך לא תאכלו על הדם אצל מעונן ומנחש וגם בפסיקתא זוטרתא קדושים מצאתי כדבריהם, וא"כ קשה לכאורה על הספרא והגמ' הנ"ל דמדוע לא הביאו גם את זה אעכצ"ל דתני ושייר א"כ גם על הא דראב"י דברכות ג"כ י"ל כן כמובן ועי' במנ"ח שמברר יפה דאיזה מהחמש דרשות הנ"ל דאורייתא ואיזה דרבנן:

ב

אבל לכאורה ק"ל על רבינו קושיא אחרת כיון דמוכח מהנ"ל דכמה דרשות דאורייתא ילפינן מלא תאכלו על הדם א"כ מדוע נקטו לאזהרה על סורר ומורה דוקא והקושיא זו באמת על כל המוני מצות ז"ל קשה כיון דכולן נקטו לאזהרה את הפסוק זה על סורר ומורה הסה"מ מל"ת קצ"ה החינוך האה"מ מצ' רמ"ח הזוה"ר מל"ת קי"ח אות מ"ח העי"מ מצ' ר"נ המצה"ש ומהר"ש מצ' רמ"ט המעיי"ח דף פ"ד ע"ב אות ס"ג וגם הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שם אע"ג דחולק על הרמב"ם ומנה שתי אזהרות מלא תאכלו על הדם עי' בזוהר הרקיע שג"כ הסכים עמו אעפ"כ עדיין קשה עליו כיון דלא מנה את השתי אזהרות רק על סורר ומורה חד על אכילה הראשונה שענשה מלקות ואידך על אכילה שנייה שענשה סקילה ואח"כ מצאתי שגם הנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג עמד על רבינו בזה עי"ש מה שתירץ, אבל לי"נ בס"ד לתרץ בפשיטות כיון דליתא לא בספרא ולא בגמ' הנ"ל מלת אזהרה רק על הא דסורר ומורה ע"כ הוכיחו מזה דלעניין מניין המצות לא הוי אזהרה אלא על סורר ומורה וגם נ"ל דלזה כיוון החינוך במ"ש שכן אמרו בפי' בסנהדרין אזהרה כו' כמובן.

אבל עדיין קשה על רבינו דמדוע כתב דאין לוקין על לאו זה לפי שהיא לאו שבכללות מדוע לא קאמר כיון דהוי לאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד אבל גם את זה מיישב המרש"ל ז"ל בביאורו כאן יפה עי"ש וגם עי' בדינא דחיי מ"ש על זה, ודע דהיראים ז"ל סי' נ"ז יליף אזהרה לבן סורר ומורה מלא תלכו בחקות הגוי וזה דלא כספרא והגמ' הנ"ל וצ"ע ועי' לעיל מל"ת נ' מה שכתבנו על היראים זה, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' ממרים פ"ז ומה שהניח בקושיא הכ"מ שם הל"א על הרמב"ם ברמזיו שכ' בנינו זה זולל וסובא אזהרה לבן סורר ומורה והקשה עליו שאין זה אזהרה אלא סיפור דברים עי' בנר מצוה סי' י' אות קל"ב שהביא תירוץ יפה על זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף