ליקוטי מוהר"ן/רלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:22, 6 במרץ 2021 מאת איש חסיד היה (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר בשיתוף ננמ"ח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png רלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

דע שספורי מעשיות מצדיקים, הינו ממה שארע להם, הוא דבר גדול מאד, ועל־ידי־זה נטהר מחשבתו.

אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים. כי־אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך, דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול, כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע, דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה,

כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר, וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר, וכן כיוצא בזה, כי הרע לעמת הטוב.

וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך, זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים, כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפלתו, כמו שכתוב באלישע (מלכים־ב ח): ספרה נא לי הגדלות; הינו שעשה הנסים על ידי תפלה (מגילה כז), אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא, נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך, הינו בין רע לטוב.

וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו', אבל יש לו אמונה שלמה, שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל, גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים, אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד, עד שעל־ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש, בחינת סתים וגליא, כמובא במקום אחר (לעיל בסי' ס"ב).

וזה שמובא במדרש (בראשית פרשה ב): להבדיל בין האור ובין החשך: אור – אלו מעשיהם של צדיקים, חשך – אלו מעשיהם של רשעים. הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור, ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך, ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל. ועל־ידי־זה נטהר מחשבתו,

גם נצול מצרות. כי בלבול הדעת הוא בחינת מחין דקטנות, ומזה באין צרות, כי מחין דקטנות הם בחינת דינין. וספורי מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות, כמו שכתוב: ספרה נא לי את הגדלות; בחינת המאור הגדול,

ועל־ידי־זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות, שהם נמשכין ממחין דקטנות, ועל־ידי־זה ממתיק הצרות והדינים, שכלם הם מבחינת מחין דקטנות כנ"ל:

ב[עריכה]

גם צריך לידע איך לספר המעשה, כי בכל מעשה יש צמצום, וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על־ידי ספור המעשה של הצדיק, נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהספור שהוא דבור, נעשה אצלו מחשבה, ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו, כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק בבחינת מחשבה אצלו, על־כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר,

ואזי נטהר מחשבתו, ויכול לעלות אל עולם המחשבה, שזה נקרא עלית העולמות,

כי המחשבה גבוה מאד, ומי שרוצה לכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתק, ואפלו אם ידבר אז דבור הגון הוא מפסיד המחשבה, כי המחשבה הוא דבר גבוה מאד, שאפלו דבור הגון מפסידה, וזה בחינת (מנחות כט): שתק, כך עלה במחשבה – שלעלות אל המחשבה צריך לשתק, ואפלו אם ישתק ולא ידבר כלל, עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה, ועל זה צריך טהרת המחשבה, וזה על־ידי ספורי מעשיות כנ"ל:

ג[עריכה]

ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל, הוא על־ידי השגחה, הינו שיצא מטבעיות, שזה בחינת כלליות הקדשה, וזה זוכין על־ידי ארץ־ישראל, כי ארץ־ישראל הוא כלליות הקדשה שבכל הקדשות, כי שם כל העשר קדשות,

ועל־כן נאמר בארץ־ישראל, (דברים יא יב): תמיד עיני ה' אלקיך בה, כי שם הוא רק השגחה, בחינת (דברים כו טו): השקיפה ממעון קדשך,

וזה (תהילים טז ח): שויתי ה' לנגדי תמיד, הינו כשאני רוצה להשוות ולדמות עצמי להשם יתברך כנ"ל, אזי:: לנגדי תמיד; הינו בחינת ארץ־ישראל, כמו שכתוב במדרש (תהלים קה): אין תמיד אלא ארץ־ישראל, שנאמר: תמיד עיני ה' אלקיך בה:

ד[עריכה]

ודע, שיש שם, שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם, והשם הוא קמה – ראשי־תבות: השקיפה ממעון קדשך. וזה בחינת (דניאל ב כא): מהעדה מלכין ומהקם מלכין. וזה שנאמר ביוסף (בראשית לז ז): והנה קמה אלמתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף