עץ יוסף על במדבר רבה/טז/כא
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלו סנהדראות. שכ"מ שנא' עדה אינו אלא סנהדרין:
לו' מתנו בארץ מצרים. וגו' או במדבר הזה לו מתנו. שעל זה הולך הדרוש:
לידון. פי' להיות נידון:
הניח המלך את האלוגין שלו. אלוגין בלשון רומיי ספר זכרון אשר בו ישובח או יגונה דבר. וגם ספר עדות (מוסף הערוך). ור"ל שהניח המלך את העונש שהיה מגיע לו ע"פ הדת והנימוס:
אף כך אמר להם הקב"ה במדבר כו'. שלפי שהם מאסו בארץ חמדה לכן אמר הקב"ה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. ואין החזרה מצדי (מלא העומר):
אמרו להם אין אתם נאמנים עלינו כו'. מפני שאין כאן בפ' התשובה על יהושע וכלב. מבאר שהתשובה מפורש בס' דברים אחינו המסו וגו' וכדמפרש שהם נאמנים יותר אצלינו כו':
ומי הם משה ואהרן. שבהם פתח הכתוב תחלה וילונו על משה ואהרן ועל זה חוזר לרגום אותם באבנים. וז"ש אח"כ וכבוד ה' נראה באהל מועד. כלו' להצילם שיכנסו לשם. אבל יהושע וכלב לא היו נכנסים תוך ענן הכבוד:
מלמד שהיו זורקים אבנים כו'. דייק מדכתיב סמוך לו בחד קרא. משמע ליה שכבוד ה' הוא דבק ללרגום אותם באבנים דלעיל מיניה (רש"א):
והענן מקבל. שכבוד ה' הוא הענן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |