עץ יוסף על שמות רבה/מ/א

עץ יוסף על שמות רבה מ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כך פתח רבי תנחומא כו'. מפני שאומרו קראתי ענינו שכבר נקרא שמו כדלקמן סי' ג' ס"ל לרבי תנחומא שטעם קדימת הכנה זו מימי מרים כי בזכותה הכין ה' את בצלאל שיעמוד ממנה שיהיה בו חכמה ובינה. ומפני שרוצה לעשות זה אסמכתא על אומרו הן יראת ה' היא חכמה פתח בהאי קרא אז ראה ויספרה. ואגב אורחיה מפרש כוליה קרא:

צפה הקב"ה וראה שישראל כו'. דרש אז בבריאת העולם. שבשעת בריאת עולם ראה הקב"ה שישראל יקבלו את התורה. שאלולי כן לא ברא העולם (תולדות נח):

ואין אדם. הנזכר סתם בכ"מ אלא ישראל:

בסיני. וה"ק מאז ראה העתיד. וכן היה מעשה אח"כ שויספרה בסיני והכינה באהל מועד וגם חקרה בערבות מואב. ור"ל שלפי שבסיני לא נתפרשה התורה שעשרת הדברות המה הכללים שבהם נכללו כל פרטי התורה והיתה סתומה עד אהל מועד שנשנית ונתפרשה כדלקמן ריש ויק"ר. לכן אמר על סיני ויספרה שלא היה רק כסיפור דברים בעלמא. על א"מ אמר הכינה שכבר נעשית כשולחן ערוך ומוכן. ועל ערבות מואב אמר תקרה שנשלם בה קצת מצות שלא נאמרו תחלה וכאילו נחקר עתה יותר מה שצריך. ועוד ששם היה תוספת ביאור (יפ"ת):

צריך אדם להיות נוטל משל. פי' נוטל משל מהקב"ה:

לומר פרקו בינו לבין עצמו. וע' בב"ר פ' כ"ד:

אמרה ד"פ בינו לבין עצמו. ח"ו לדמות ככה כפשוטו שהיה צריך לזה. אלא כדי ללמד דרך ארץ. ואולי הד"פ היינו הד' דרכים שהתורה נדרשת בהם והוא פרד"ס:

ואח"כ לומר לישראל. דאל"כ מאי לאמר דבכ"מ שייך לאמר שהקב"ה דבר למשה לאמר לישראל. אבל כאן שה' היה המדבר עם כל ישראל מאי לאמר אלא שפירושו וידבר אלהים תחלה בינו לבין עצמו ואח"כ אמר לישראל. ואף שאין בזה ראיה על ד' פעמים. מ"מ יש מכאן ראיה שמחוייב האדם לסדר בינו לבין עצמו קודם שיאמר ברבים ק"ו משכינה:

ר' יוחנן בן בתורא. נקרא כן משום מעשה שהיה שחסיד אחד מכר את שורו לנכרי. וביום השבת לא רצה השור לחרוש. ורצה הנכרי לחזור לו ולבטל המקח. ולחש אותו החסיד באזני השור ואמר לו כל זמן שאתה היית בבית ישראל מצווה היית על שביתת השבת. ובבית זה אי אתה מצווה על שביתתו. ועמד השור וחרש. ונשא הנכרי ק"ו בעצמו ונתגייר ויצא ממנו רבי יוחנן לכך נקרא בן תורתא:

ושכחוהו חכמים. שאף שהיה בקי ולא היה צריך לעבור על הפרשה מ"מ שם לב לומר שלא עברתי כדי שיקחו ממנו מוסר:

כל מי שיודע. פי' אף כל מי שהוא יודע:

ארגלים שלו. בלשון יוני כלי אומנות ופעולה (מוסף הערוך):

שקפליות. בלשון יוני כותרת (מוסף הערוך). או פי' מפתחות או מנעולים (יפ"ת). או פי' מלשון מקפלין את הכלים (שבת דף קי"ג ע"א) ור"ל שהתורה מקופלת ומונחת בתוך יראת חטא (הרש"ש):

שנא' יראת ה' היא אוצרו. דלעיל מיניה כתיב והיה אמונת עתך וגו' והיינו שתא סדרי משנה ועלה קאמר אי איכא יראת ה' אין ואי לא לא כדאי' במס' שבת:

אלא נהפכה לו השליא על פניו. לפי שאיתא בעירובין שנמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו:

לכך נאמר ויאמר לאדם. דייק מדכתיב התם כי הוא לקצות הארץ יביט לעשות לרוח משקל. שהכי פירושו כשברא העולגכם ושם משקל בכל דבר היה התכלית בעבור החכמה כאומרו ה' קנני ראשית דרכו ויאמר לאדם כי תכלית החכמה שעליה נברא העולם היא יראת ה'. א"כ נקטינן דאם אין יראה בריאת העולם לבטלה. וא"כ מוטב לו שלא יצא לעולם:

מהו הן יראת ה'. פי' כי בפסוק משמע שיראת ה' וחכמה דבר אחד הוא. וזה אינו שיראת ה' לחוד וחכמה לחוד (תולדות נח):

אם היה לו מע"ט. וקרי להו יראה שע"י מורא ה' מתעסק בהם:

ומה שכר תורה. ואע"ג דע"כ הוי ליה תורה מעיקרא דאין בור ירא חטא. ה' יוסיף מאד בחכמתו בעד זה שעשה מעשים טובים בפועל:

ואם סרת מן הרע. פי' אם קיים מצות ה' אז יזכה לחכמה. ואם סרת מן הרע שבא דבר עבירה ולא עשית אותה שהוא יותר גדול מקיום המצוה. תיזכה לבינה שהיא ג"כ גדולה מן החכמה. ור"ל שיזכה לבינה נוסף על החכמה כמו שמסיים המדרש העמיד ממנו הקב"ה בצלאל וזכה לחכמה ולבינה (תולדות נח):

מהיכן אתה למד. היכן מצינו שנתקיים כן:

כדכתיב ותיראן המילדות. והיינו יוכבד ומרים דאיקרו שפרה ופועה כדלעיל פ"א:

א"ר ברכיה כו'. חידש לנו רבי ברכיה שבשכר היראה זכתה לזה ולמדו מדכתיב ויהי כי יראו המילדות את האלהים וגו' ויעש להם בתים. ודרש הוא בתי תורה ובתי מביני בינה (תולדות נח):

וכתיב תורה צוה לנו משה. והלא הקב"ה צוה. אלא שנקראת על שמו כאילו הוא צוה. ולפי שלא נכתב בהדיא כאן שנקרא על שמו. לכן הביא פסוק זכרו תורת משה שכתוב בו בפירוש תורת משה משמע שנקרא על שמו (תולדות נח):

שסרה מן הרע ומן החטא. מן הרע היינו שלא שמעה לפרעה שבקש להזדווג להן כנ"ל פ"א. וזנות איקרי רע כדכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. ומן החטא היינו הריגת הילדים (יפ"ת):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף