אילת השחר/שבת/עז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:27, 4 בינואר 2020 מאת אילת השחר (שיחה | תרומות) (לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png עז TriangleArrow-Left.png ב

דף ע"ז ע"ב

לא ברא דבר אחד לבטלה. יל"ע דהרי זה פשיטא ומה בא לאשמועינן. ועיין מהרש"א. ונראה דאף דפשיטא שאינו לבטלה, מ"מ טוב הוא לאדם שיודע מה השימוש שלהם ועי"ז יודע דרכי הקב"ה, ומה שיותר יודע הנהגת הקב"ה יודע יותר את ה'. והנה יתכן דלא כל בריה ובריה יש בה שימוש, ובעיקר בא לפרט על מין זה מה השימוש בו.

והנה כל הבריאה כולה היא לצורך האדם השלם, וכל המוני הגוים שנבראו כולם הם לצורך האדם השלם, גם רפואות אלו שבבעלי חיים המוזכרים כאן הכל הוא בשביל האדם השלם.


שבלול לכתית. הנה ברפואות המוזכרות בגמ' בזה"ז השתנה הטבע ואין מועיל, כמש"כ הגרע"א (בשו"ע יו"ד סי' של"ו) בשם מהרי"ל. אבל רפואות המוזכרים כאן שכל בריאתן לרפואה אפשר דלא נשתנה, ומסתבר דגם אלו נשתנו, ויתכן דבזה"ז שהוא הסתר פנים יש הנהגה אחרת. והיום יש להם תועלת אחרת.


יתוש לנחש. [יל"ע אמאי לא אמר שהיתוש נברא כדי שאם יתגאה האדם יאמרו לו יתוש קדמך כדאיתא בסנהדרין (דף ל"ח א'), והנה לא מצינו שבעל גאוה הושפע ממה שיתוש קדמו, וכפה"נ שהקב"ה ברא שיהא אפשרות ללמוד, וכעין דאמרו אלמלא נתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה ולא מצינו שאנשים למדו מזה, רק שיש אפשרות ללמוד].


מתי תכלה דא. ופירש"י לכשיכלה מה נאכל. לכאו' יש בו מחוסר אמנה (עיין משנ"ב סי' קנ"ז סק"ד). אלא דאכן רוב בני אדם הם מחוסרי אמנה, וע"ש כך נקרא הליפתן כן. [המשנ"ב שם כתב דהמשייר אוכל מיום אחד לחבירו הרי הוא מחוסר אמנה, ונראה דזה דוקא אם משייר מתוך שחושש שלמחר לא יהא לו, אבל אם קונה מאכל לכמה ימים כדי שלא יצטרך לטרוח למחר אינו בכלל זה].

יל"ע בכל זה מה בא רב אשי ללמדינו, ונראה דבא לומר שגם השפה שהגוים המציאו יש בה רמזים מן השמים, והכל מסובב מן השמים גם יצירת השפה, ועיין מהרש"א ומהר"ל.


תינוק בן יומו. הוא שיעור מועט ביותר, ומ"מ חייב עליו לפי שיש לו חשיבות לתינוקות והוא צורך לבני אדם, ועיין בכלים (פ"ב מ"ב) דשיעור זה הוא גם בשברי כלי חרס שמקבלים שיעור זה, דנותן לכלי חשיבות. והנה מי שיש לו בפה טיפת שמן אין לדון בו על הוצאה דאינו כדרך הוצאה, אבל אם הוא כדרך סיכה כל זמן שלא נבלע בגוף הוי כדרך הוצאה.


אבר גדול של קטן. יתכן דאין הכונה דוקא לאבר הגדול ביותר כגון רגל שלימה, אלא לאבר יותר גדול מאבר הקטן. [וקטן בן יומו האמור כאן היינו בינוני, וכן כל השיעורים הם בבינוני].


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א