תורת נתנאל/כא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
אם מת המלך אם כל ישראל מחוייבין להתעסק עמו
הא דאמרינן בפסחים דף ע' ע"ב דמית נשיא, ופירש רש"י ומצוה לכל ישראל להתעסק בו. סכין למה לי דמטבלי, פירש"י הרי עתיד ליטמא כו'. אם נקיש מנשיא, אם מת המלך ג"כ מצוה לכל ישראל להתעסק וליטמא לו, או דוקא בנשיא. גם ברמב"ם (הלכות אבל פ"ג הלכה י') לא כתב דין זה במלך כי אם בנשיא.
תשובה.
אמרינן בירושלמי פרק אין דורשין הלכה ג' אמר ר' יוסא בר' בון דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר, כדתנן במתני' דף י"ז ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר שבת, ופירש"י קרבנות ראייה וחגיגה של יום טוב. ואם נאמר דלמלך גם כן מצוה לכל ישראל להתעסק עמו וליטמא לו א"כ היו כל ישראל טמאי מתים וחגיגת חמשה עשר אינו בא בטומאה, וא"כ אי אפשר להקריבו באחד בשבת, כדתנן בפסחים דף ע"ו (ע"ב) חמשה דברים באים בטומאה, וקאמר עלה חמשה למעוטי מאי, למעוטי חגיגת חמשה עשר. ומכל מקום דבר תימא, להנשיא מחויבים כל ישראל לטמא לו, ולמלך משיח ה' לא, ולדוד שהיה תלמיד חכם גדול ראש סנהדרין, וצ"ע.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |