אבני נזר/אבן העזר/שעז
|
< הקודם · הבא > |
סימן שעז
א) (שם) במתני' נערה מאורסה היא ואבי' מקבלין את גיטה, פירש"י נערה קטנה, והנה הרמב"ן פירש טעמא דמילתא משום דמסקנת הסוגיא דאינה עושה שליח דלא אלימא כיד אבי' ואינה אלא כשליח שמינתה תורה לפי שירדה תורה לסוף דעתו של אב שניחא לי' בגירושין שנכנסה לרשותו וקטנה דלאו בת שליחות לא מהני קבלתה:
ב) ומהרי"ט חלק אהע"ז סי' ואו הקשה דאף בקטנה כיון דבשליחות וברשות אבי' יכולה לקבל גיטה כמ"ש הרשב"א בתשו' הביאוהו הב"י סי' קמ"א, וכן דעת הרמב"ן בפ"ק, הביאוהו הר"ן, דאף בקידושי שטר מהני צאי וקבלי קידושין, ממילא הוא הדין לענין גט דמאי שנא, ממילא כשם שבגדולה כיון שיכולה ליעשות שליח, התורה עשאה הבת שליח האב, כמו כן בקטנה כיון שיכולה לקבל ברשות אבי' והתורה ירדה לסוף דעת אב שנותן רשות התורה נתנה לבת רשות:
ג) ונ"ל ליישב, לשיטת הרמב"ן שם בטעם צאי וקבלי קידושיך דמה שנותן בצוואת האב כאילו נתן ליד האב, ובגט לא מהני משום יד אלא היכי דאיתא בין מדעתה בין בעל כרחה כדאיתא פרק ב' דגיטין (כ"א) לאביי, ואף רבא אפשר דלא פליג אלא בחצר דלא גרעה משליחות, ועוד דדווקא שתיעשה הבת שליח ממילא הוא סברא כיון שהבת קנוי' לו וידה כידו. וגם זה מהזכותים שנתנה לו תורה בבת, וכשרוצה היא שלוחו ממילא במידי דניחא לי', אבל אי אפשר שיחשב ממילא כאילו נתן לה בצוואת האב:
ד) ולשיטת הרשב"א בפ"ק בטעם צאי וקבלי קידושיך משום דנתרוקן רשות האב לבתו, גם זה אי אפשר שיהי' ממילא, דא"כ לא יוכל האב לקבל הגט כיון דנתרוקן רשותו, ודווקא בגדולה משום שליחות ניחא דבזה לא נתרוקן רשות אב אלא דיד שליח כידו, ומ"מ הוא יכול ג"כ לקבל, משא"כ אם יהי' מטעם ריקון רשות, מה ירויח האב שתוכל לקבל, הרי נגד זה יפסיד שהוא בעצמו לא יוכל לקבל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |