אבני נזר/אבן העזר/רעב
|
< הקודם · הבא > |
סימן ערב
א) (שם) בגמ' אמר ר' יוחנן שנים אומרים מת כו' ומסיק אמר אביי תרגמה בע"א במיתה ע"א נאמן כשנים כ' אם נשאת לא תצא כו' והנה הרמב"ם פסק דאפי' אם באו בבת אחת הדין כן והוא תמוה מאוד:
ב) וי"ל דהנה באשה עצמה אם אמרה נתגרשתי אינה נאמנת כיון דלאו כל הימנה להוציא עצמה מתחת בעלה השני אם יבוא בעל הראשון וליכא תומר, ולכאורה בע"א אמאי אינו נאמן דליכא למימר משום מילתא דעבידא לאגלויי הא עד מפי עד כשר אף דלא אפשר לאגלויי דהא יכול לתלות בעד הראשון, אלא הסברא הוא משום דאינו נאמן להוציא מתחת בעלה כנ"ל, אבל הכא קשה באם תחילה אמר מת ואח"כ יאמר נתגרשה דיהא נאמן כיון דאילו אתי הבעל ימצא שקרן למפרע אף על מת וליהמני' במיגו ולא יהי' נאמן על גירושין, אולם אנן קי"ל דבדבר שבערוה אינו נאמן במיגו, דהא אפי' בעל שאמר גרשתי אינו נאמן אף דאית לי' מיגו, אולם לר' יוחנן דאית לי' בעל שאמר גרשתי נאמן במיגו ע"כ הוכרח הגמ' לאוקמא בזה אחר זה, ואין להקשות הא ע"א שאמר לא מת נמי יהא נאמן במיגו דלא גרשתי הא הוי אותה עדות אחת דהא מוכרח לומר לאיסור לא מת וא"כ הוי עדות אחת ואינו נאמן דאמרינן במס' ב"ב (ל"א) בתוד"ה א"ל רבא ולריב"א נראה כו' עיי"ש בסה"ד, וכל הע"א שאמר מת מתיר אותה אפי' בלא גירושין ובנתגרשה מתיר אותה אפי' בלא מיתה כו' ובנתגרשה מותר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |