אבני נזר/אבן העזר/קפה
|
< הקודם · הבא > |
סימן קפה
ב"ה יום ג' ויגש תרנ"ח לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חו"ב כש"ת מו"ה יעקב נ"י אבד"ק נאשעלסק. א) מה שהקשה על הרי"ף פ"ק דגיטין בפירוש דלא כרות גיטא באומר חוץ מקרקע כל שהוא משום שיש זכות לרב בגט, וא"כ הא דסוף פרק האומר הרי את בן חורין וולדך עבד חכמים אומרים דבריו קיימים, ואם לא הי' אומר וולדך בן חורין הי' גם העובר בן חורין, הרי יש זכות לרב בגט, היא קושיא חמורה, ויותר מזה שהרי"ף עצמו הביא ברייתא זו פרק השולח ופסק הילכתא כחכמים:
ב) ואמנם כי היינו יכולין ליישב בפשיטות, דהא תניא האומר ויש לפרש שהגט שחרור הי' כתוב ככל הגיטי שחרור רק בשעת נתינה אמר כן, ובפ"ק דגיטין הכותב כל נכסיו לעבד חוץ מקרקע כל שהו אבל הכא האומר תנינן, אך מה נעשה להרמב"ם בריש פ"ז מהלכות עבדים כתב כדברי רי"ף דכשכתוב זכות לרב בגט שיחרור לא הוה כריתות כגון מקרקע פלוני, ובאותו פרק כתב הכותב הרי את בן חורין וולדך עבד דבריו קיימים, וא"כ דבריו סותרים זה את זה:
ג) ועלה בעיוני לומר כיון דגט שיחרור בעי לשמה וכשכתב וולדך עבד, נמצא שלא נכתב הגט שיחרור לשם העובר, ולו יצוייר שאחר הכתיבה ינטלו תיבות וולדך עבד מהגט לא ישתחרר העובר, נמצא שבשעת נתינה הוי גט כריתות שאין לרב שום דבר בגט לטובתו, שאף בלי תיבות אלו עכשיו בגט לא ישתחרר העובר:
ד) ואף דבשעת כתיבה לא הי' גט כריתות אנן לא קפדינן רק על שעת נתינה, שהרי אם כתב שם מקום הנתינה לבד בלא מקום כתיבה וכלל שם מקום כתיבה בוכל שום כשר, ואם כתב שם מקום שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה וכלל שם מקום כתיבה ונתינה בכל שום הגט בטל, נמצא שאם הי' מגרש בגט שכתוב בו מקום נתינה לבד] במקום שנכתב לא הי' גט כלל, נמצא שבשעת כתיבה לא הוי גט כריתות, דשם במקומו הוי שינה שמו ושמה שאינו כריתות כלל, ומ"מ כשר, דמ"מ נתן לה גט כריתות, ז"נ בנ"ד, וכ"ש היא, שבשעת כתיבה הי' עומד להיות תיכף אחר כתיבה גט כריתות:
ה) אלא דאכתי קשה שהרי בקצוה"ח סי' ר' סק"ה הקשה בגט שלא לשמה מ"מ יועיל לקנות צד ממון כמו המקנה העבד לאחר, ותירץ דלא אמרינן גיטה וידה באים כאחד אלא בגט שיחרור, ובאבני מילואים סי' ל"ה ס"ק נ"ג הביא כן מרמב"ן דגיטה וידה באים כאחד הוא גזה"כ בגט שיחרור, ובשלא לשמה דלא מהני מדין שיחרור לא מהני גם מדין הקנאה, דלענין הקנאה יד עבד כיד רבו, וא"כ בנ"ד שהיא משתחררת ולא שייך לומר לגבי העובר יד עבד כיד רבו ויקנה העובר עכ"פ צד ממון ואכתי אית לרב זכות בתיבות אלו לגבי צד ממון שבעובר, אך באמת לא הוקשה לקצוה"ח רק בנכתב בגט שיחרור הרי את לעצמך הרי את קנוי לך שזה לשון שמועיל בשטר מתנה ג"כ לא באומר בן חורין, ועוד יש ליישב זה בכמה גווני:
ו) אלא שעיקר הישוב קשה עליו מהא דכתב הרמב"ם שם דאפי' אמר חוץ מטלית לאו כרות גיטא היא, והוא מש"ס פרק מי שמת (קמ"ח) אפי' שייר מטלטלי הוי שיור, ועיי"ש בר"י מיגאש וברמ"ה, והא מטלטלי לאו בני שטרא נינהו, ואפי' לא נכתב חוץ מהטלית לא הי' קונה אותו בגט שיחרור ואעפי"כ לאו כרות גיטא, ה"נ אף שבלעדי התיבות אלו לא ה' לא יחשב כרות גיטא:
ז) ע"כ נראה דהא מילתא דאית לי' זכותא כו' אינו רק ביש לו זכות בגט נגד העבד, שבלא השיור הי' גם הקרקע כל שהו לעבד, וע"י השיור הוא לרב, אבל בשייר הוולד כיון דמה דמהני שיור וולד הוא משום דעובר לאו ירך אמו ותרי גופי נינהו, נמצא דנגד השפחה המשתחררת אין לו שום זכות רק נגד הוולד שהוא כעבד אחר, ולשון רמ"ה ב"ב שם וז"ל בעינן דלא לשייר בעל מידי בכל מה דאקני בי' בגיטא לעבדא, דאי שייר בי' זכותא לנפשי' לאו כריתות הוא, והכא במה דאקני לשפחה לא שייר מידי, כי שיחרור הוולד אינו לשפחה כיון דלאו ירך אמו:
דודו הדו"ש הק' אברהם.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |