אבני נזר/אבן העזר/מו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר מו

סימן מו ב"מ אור ליום ד' י"ב אדר תרס"ג לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד אהובי הרב הגדול המפורסם חריף ובקי כש"ת מו"ה מרדכי מארקיל האבד"ק סאראנאק. דבר האיש אשר נשא ולא מצא בתולים ורמהו בטענת מוכת עץ, אח"כ נודע לו שמעוברת היתה שילדה לחמשה חדשים בן קיימא שחי יותר משלשים יום ונתן לה גט בע"כ ונשא אחרת ודר עכשיו בגליל שלו, ובא לשאול אם מותר לו לדור עם אשתו השני', וכת"ר האריך בטעם שמותר, ואני צויתי לכתוב לו שודאי מותר יען הוא ספק קידושין לבד כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, כ"ש זו שמעוברת היתה, אך בזה לא העיר כבודו כלל דאולי אין להאמינו ואנכי לא דקדקתי אחריו כי מוחזק אצלינו לת"ח הגון ואמרתי ודאי ידע כת"ר שכנים הדברים, עתה הגיעני מכתבים מרבנים כי לא הי' גביית עדות על זה והיא מכחשת, גם אמרה שלא נתן לה גט, וגם כי יש עדים כי כאשר נתוודע לו נתפייס:

תשובה א) הנה נעיין אם נאמן לגבי עצמו, ולכאורה יש לומר כיון דחדר"ג לישא שתי נשים לאחר אלף החמישי הוא דרבנן, ובריש האשה רבה בעיא דלא איפשטא אם ע"א נאמן באתחזק בדרבנן, נקטינן לקולא, וכבר חלק הנוב"י על הב"ש במה שכתב ע"א נאמן לומר מתה אשתו שישא אחרת מטעם זה, אך שניא נ"ד שיסוד התירו משום שיש ספק בקידושין ועל זה אינו נאמן דאין דבר שבערוה פחות משנים, דומה להא דכתב הרמב"ן בע"א אומר של מעשר שני הוא דאינו נאמן הטעם משום דהוא איסורא דאית בי' ממונא, הכא נמי הוי איסורא דאית בי' דבר שבערוה:

ב) אך באמת יש לומר דאף להטיל ספק בקידושין נאמן דהודאת בע"ד כמאה עדים שאיננה אשתו, דבזה לא חב לאחריני, דטעם אין דבר שבערוה פחות משנים משום דילפינן דבר דבר מממון, וא"כ לא חמור מממון דאמרינן בי' הודאת בעל דין כמאה עדים, וכיון שאי אפשר ללמדו מממון לבטל עדותו, שוב אמרינן ע"א נאמן באיסורין, ועיין קידושין (ס"ה:) וזה טעם התשו' מיי' שהשליח שאמר שלא כוון אלא למשלח:

נאמן דאחד נאמן באיסורין, והקשו עליו הלוא דבר שבערוה הוא, ובשב שמעתתא נדחק בזה, אך הוא הדבר דטעם דלא אמרינן במקדש בינו לבינה והוא מודה, הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, משום דחב לאחריני, ובעל שאמר נתגרשה חב לאחריני דאסרה אכהן כמ"ש התוס' גיטין (ג'), אבל בעל שהודה לא נתקדשה שפיר נאמר הודאת בע"ד וכו' ואי אפשר לבטל עדותו משום דבר שבערוה ושוב ע"א נאמן באיסורין, ה"נ בנידון דידן אין לבטל עדות שספק קידושין משום דבר שבערוה ושוב נאמן כמו באיסורין:

ג) אך גם הא לא תברא שהרי בארוסה לא החרים רגמ"ה ומותר לישא על ארוסתו ואין איסור רק לישא על הנשואה שמשועבד לה, וכיון דהאיסור משום שיעבוד ולהפקיע עצמו משיעבודה ודאי אינו נאמן, ושוב דומה להא דרמב"ן באיסורא דאית בי' ממונא כנ"ל ודו"ק:

ד) ולכאורה י"ל לפמ"ש בתשו' רשב"א ח"ד סי' כ' בקיבל עדות שלא בפני האשה שנתגרשה כדי לישא אחרת, וכתב רשב"א שאין זה בכלל אין מקבלין שלא בפני בע"ד, שאין זה בא לדין עכשיו בינו ובין האשה אלא להעיד על עצמו שמותר לישא אשה כמביא עדים שחתיכה זו מותרת לו [ושם הי' המעשה ששלח גט ע"י שליח ובעל עצמו לא ידע אם עשו שליחותם רק ע"י העדים אלו] וכיון שזה כמו איסורין דעלמא הוא עצמו יהי' נאמן על עצמו:

ה) אך גם זה אינו, שהרי אשתו שני' שנשא אינה יודעת, והיא ג"כ בכלל האיסור, ואף שמבואר בפוסקים ספרדי מותר לישא שתי אשכנזיות, מ"מ היכי דהוא מוזהר גם היא מוזהרת, ובתשו' נוב"י סי' ע"ה למהר"י מהמבורג סיום דבריו ואשתו השני' גם היא תלבש קללה כמוהו. והטעם כי מסתמא רגמ"ה תיקן כמו בכל איסורי עריות כמו בפ"ג דשבועות הנשבע שלא לאכול שיעורי בכזית שדעתו כמו כל איסורי תורה, וכ"ש רגמ"ה בחרמו, וא"כ נראה שאין הבעל נאמן:

ו) ואם אין כת"ר יודע ידיעה ברורה שהולידה בן קיימא לחמשה חדשים יפרשנו מאשתו עד שיתברר בעדים. בין כך ובין כך מחוייב לדון עמה, כי הם אומרים כי יבררו בעדים שנתפייס ונתרצה, ובעצמו ומר כי הגט שנתן הי' בהפצרת אביו שהוא לא רצה לגרש:

כ"ד הדו"ש הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף