לב חיים/ג/קמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:16, 11 באוקטובר 2024 מאת נאשער (שיחה | תרומות) (למועדי תשרי ולזכויות ביום הדין)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לב חיים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קמ

סימן קם

לענין אי שרי לשטוח בסוכה בגדים השרויים במים כדי לנגבן או לא. עיין להרב אי"ש צדיק ז"ל בספר החשוב בית השואבה וז"ל: והדבר ברור דלדעת רש"י ז"ל כל שפירש הסדין להגן מפני החמה או מפני הנשר שלא יהיו נושרין עלין וקסמין על שלחנו בכל ענין הסוכה פסולה משום דלא בטיל הסדין לגבי הסכך הכשר וכשהוא פורסו לצורך הבגד אסור מדרבנן מפני הרואים כל שאינו ניכר דלצורך הבגד פרוס שם אבל אם ניכר דלצורך הבגד כון שהוא שרוי במים שרי עכ"ד:

ולעניות דעתי נראה לאסור לשטוח בגדים דהוי בזיון וכמו שמצינו איסור בשטיחת בגדים בתוך בית הכנסת ובתוך בית המדרש אסור ואפילו על גבי בית הכנסת אסר הגדול מז"ה אור היר"ח ז"ל בספרו חקרי־לב ח"ב חלק או"ח סימן ה' יע"ש.

[אמר המעתיק: עיין למרן באורח חיים סימן תרל"ט סעיף א' וז"ל: כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות וכו' בסוכה אבל כלי אכילה כגון קדרות וקערות חוץ לסוכה. הגה ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו ע"כ וכתב על זה הרב פרי מגדים ז"ל בחלק אשל אברהם וזו לשונו: עיין מגן אברהם, כלל דמלתא כל שאין בדירה שדר שם כך יהיה בסוכה ע"כ. הא קמן דכל תשמיש בזוי שהאדם מקפיד שלא לעשותו תוך ביתו בשאר ימות השנה בחדר שיושב בו אסור לעשותו בסוכה ואנן סהדי דשטיחת בגדים שראוים[1] במים אדם מקפיד בשבתות ובימים טובים שלא לעשותם בחדר שיושב בו, אם כן גם בסוכה לא יוכל עשותו והדין דין אמת כדבריו של מוה"ר מרן המחבר עטרת החיים זיע"א:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
  1. צ"ל: שרויים, או: ששראום.