גליוני הש"ס/סנהדרין/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:57, 29 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
יד רמ"ה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
ערוך לנר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


שם ב' הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קע"ד דמי שגזל פעם אחת מכיון שהחזיר הגזיל' מעצמו בלי כפי' נכשר לעדות לכ"ע ואם רגיל בגזל וחמס לא סגי בחזרה עד שיעשה תשובה כגון שאינו נוטל אפי' מתנות של היתיר ומוותר ממונו לאחרים או לעניים וכן כל כיוצא בזה עכ"ל ע"ש ול' גזלן דכאן לכאורה הוראתו רק פעם אחד גוזל הי' ראוי לו להקראות לא גזלן ע' ב"מ ל"ג א' רובץ ולא רבצן ועמש"ש בגליון וע' תוס' ב"ק צ"ד ב' ד"ה בימי דכתבו אהך דהתם בגזלנין ומלוי בריבית דקתני התם משמע שאומנותם בכך ע"ש וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קס"ד. דמי שנתברר עליו שזייף שטרות פסול לעדות להיות גזלן כיון שביקש דרך ליקח מה שאין לו ליקח מן הדין או לפטור עצמו מחוב שעליו וגם עם העיד בגט פסול הוא שיהי' הגט בזה מזויף מתוכו עכ"ל וע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ג אות ג' לעניין אחד מעדי הגט שהעידו עליו שגנב ע"ש ואני מסופק בגנב אם אין לו לשלם גניבתו אם אין מחויב להשכיר עצמו למלאכה לזמן מרובה וליקח מעות בשכירות לשלם גניבתו ואם ביכולתו לעשות כן ואין עושה כן לא נכשר לעדות דנהי דבבע"ח כתבו הראשונים דאין חייב להשכיר עצמו דנמכר בגניבתו כתי' ולא בחובו מ"מ בגניבה דבזמן שהיובל נוהג היו ב"ד מוכרין אותו בעבד לשלם ע"כ נהי דליכא עתה ע"ע מ"מ מחויב להשכיר עצמו למלאכה כשיוכל לשלם גניבתו:

שם רש"י ד"ה חמסן כ' יהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור, נ"ב כ"ה בב"ק ס"ב א':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף