גליוני הש"ס/פסחים/סו/ב

גליוני הש"ס פסחים סו ב

שם ב' מביאה חולין לעזרה, נ"ב ע' תוס' כאן וע' ר"ן נדרים ט' ב' ד"ה מביאה חולין לעזרה וע' ס' קרבן חגיגה סי' ל"ג:

שם תוד"ה והא כ' בירושלמי מפרש בע"א דכל עבודה שלצורך הקרבן אין בו מעילה כו', נ"ב הטעם דמה שאסרה תורה עבודה בקדשים הוא משום דהעבודה בזיון לקדשים וע"כ כשעושה לצורך הקדשים לא הוי בזיון ושרי ודוגמתו סנהדרין מ"ו א' במשנה כל המלין את מתו עובר בל"ת הלינוהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו והטעם ג"כ דאיסור הלינה הוא משום דהיא בזיון למת וכאשר הוא לכבודו של מת אינו בזיון ושרי ואולם בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ד"ש הביא סיפרי לא תלין נבלתו על העץ מה עץ דרך בזיון כו' ומכאן הוא שאמרו שאם הלינוהו לכבודו אין עוברים עליו ע"ש ומשמע דאם הי' נאסר לינה סתם גם לכבודו הי' אסור וע' לח"מ פ"ב מחגיגה הי"ג דלינה בקדשים לצורך מצוה שרי ואינו פוסל ע"ש ולפי הך דסנהדרין יש סברא לומר כן היכא דהלינה הוא לצורך מצות הקודש עצמו ודו"ק וי"ל גם שם בנידון הלח"מ דכיון דמלינו לקיים בו מצות שמחה זהו כבודו של הקודש לקיים בו מצוה ומש"ה שרי וע"ע ס' גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל עירובין ק"ד ב' ד"ה הקשו בתוס' דכ' דביאת מקדש בטומאה כדי להוציא טומאה משם אין בה איסור ביאת מקדש מה"ת כיון שנכנס לצורך הביהמ"ק להוציא הטומאה וכן מוכח על הסוגי' דאין איסור טומאה כשהוא נכנס לצורך ביהמ"ק דאל"כ למה אמרי' לקמן דאם אין טהורים נכנסים טמאים לבנות ולתקן ואמאי דחי' ללאו דכניסה בטומאה אי בשביל שאין כאן טהורים ימתין עד שיהיו טהורים ומשמע דא"צ להמתין כלל אלא כל שהוא לצורך מקדש הוא מותר ואין כאן איסור כלל וכן יש להוכיח מהא דבעי טמא ובע"מ איזה מהן קודם ומאי מיבעי לי' הא כניסת טמא הוא בכרת ובע"מ אינו בכרת ולמה דחינן ללאו שיש בו כרת כיון דיכול לבוא בע"מ שאין בו כרת אלא דאין איסור טומאה כאשר נכנס לצורך מקדש עכ"ל ז"ל והטעם ג"כ כנ"ל דעניין איסור כניסה בטומאה דהוא בזיון למקדש וע"כ כשהוא לצורך המקדש אינו בזיון ושרי וע' שבת מ' ב' דמותר לומר ד"ת בבית המרחץ לאפרושי מאיסורא ע"ש והוא ג"כ מסברא הנ"ל דטעם איסור ת"ת בבית המרחץ משום דהוא בזיון לתורה וע"כ כאשר הדיבור הוא בשביל כבוד התורה עצמה שלא תופר תורה ויתחלל כבודה בהעשות דבר שאסרתו תורה לכן אין הדיבור בזיון ושרי וכזה עוד בכמה דוכתי וע' בסה"מ להרמב"ם במל"ת ס"ט שדנו הרמב"ן והמגילת אסתר מדוע הותר כניסה לבע"מ לבנות ולתקן כו' עש"ה ולהנ"ל הטעם פשוט דאיסור הכניסה רק משום בזיון וכשנכנס לצורך לבנות ולתקן אינו בזיון וכן מה שדנו שם בעניין כהן בע"מ הנכנס בערבה בין האולם ולמזבח מדוע שרי י"ל ג"כ כנ"ל דכיון דהערבה מצות מקדש ע"כ הל' כבודו של מקדש ושרי ומש"ש המג"א דהטעם משום דעדל"ת צע"ק דהא היא רק מצוה מהלמ"מ וא"כ כי היכי דאין דנין מהלכה משום דכל הלכות חידוש הן ה"נ הלכה מעלמא לא גמרי' ואין ללמוד מ"ע של הלכה מכלאים בציצית שתדחה ל"ת ועוד דמ"ע של הלכה קילא טפי ממפורשת ואין ללמדה ממפורשת לומר עדל"ת ע' ירושלמי נזיר ריש פרק כ"ג דאב מדיר את בנו בנזיר הואיל והיא רק הלכה לכן איסור טומאתו למת קיל טפי מטומאת כהן דאיסורו מפורש ע"ש ועוד צ"ע בדברי המג"א דהא מבואר בזבחים צ"ז דאין עדל"ת שבמקדש וע"ע שו"ת ח"ס חאו"ח סי' י"ח ד"ה והנה לכאורה כו' וע"ע שם סי' ל"ג ועמ"ש בגליון מכות כ"ב א' וע"ע בדינין והלכות שבסוף שו"ת מהרי"ו סי' מ"ט מש"ש וז"ל כ"ש לצורך המתים עצמן דאין כבוד המתים גדול מזו להוציאו מידי עכו"ם וקצת דמיא להא דאמרו דאסור לישן בביהכ"נ ואפ"ה התיר ריב"א לישן בה בליל יוה"כ כיון שהוא לצורך ביהכ"נ וכן מצינו בחזקי' מלך יהודה שקיצץ דלתות ההיכל ושיגרם למלך אשור כדי להציל שאר המקדש והעיר עכ"ל וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רע"ח דכ' גם יש לפרש שאוכלין בביהכ"נ ממש כו' והטעם לפי שבתי כנסיות שבבבל תנאי הוא כך שאם הוצרכו אנשי העיר להאכיל שם עניים או להשכיבם שם מותר כו' וכ"ש אם הוצרכו לכך לצורך ביהכ"נ עצמו כההיא דמר בר ר' אשי דעייל לפוריי' להתם עד דתקין לי' שופכי כו' עכ"ל ולהנ"ל הנה לצורך ביהכ"נ עצמו כהך דמר בר ר' אשי נ' דאפי' תנאי א"צ ושרי בלא"ה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.