בנין ציון/ב/צח
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ו' י' מנחם תרי"א לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה אלכסנדר אראן נ"י הגאב"ד דק"ק פענערסהיים יע"א:
הקשה מעכ"ת נ"י בחולין (דף כ"ט ע"ב) בתוספת ד"ה כגון וז"ל וא"ת ובסוף פרקין גבי הא דתניא השוחט חטאת בשבת וכו' לישמעינן זבח ובחצי קנה פגום וכו' ע"ש ותמהני פה קדוש יאמר זה דאיך אפשר לאוקמי' בבהמה ובחצי קנה פגום כיון דבחצי קנה פגום פסולה הבהמה להקרבה משום מום ואי אפשר לחייבו משום שחוטי חוץ כיון דבלא"ה הי' פסול להקרבה משום מום ורק בחטאת העוף ובחצי קנה פגום מוקמי הגמרא שפיר לברייתא כיון דבעוף לא פסול להקרבה דאין תמות וזכרות בעוף וצ"ע עכ"ל:
לא ידעתי מאין פשוט למעכ"ת נ"י כל כך דחצי קנה פגום נקרא מום להיות פטור עלי' משחוטי חוץ ומום זה לא נזכר בשום מקום לא במשנה ולא בברייתא ולא ברמב"ם ויעיין ברמב"ם ה' איסורי מזבח (פ"ב) דקחשיב שם ע"ג מומים שפוסלים בבהמה מן הקרבן ואין קנה פגום בכלל אלא ודאי שאין זה מום או מפני שלא נקרא מום שבגלוי או מפני שהוא מום שחוזר ויתרפא הן אמת שהתוספת חולין (דף כ"ח) אמה שהקשו דאי ושט יש לו בדיקה מבחוץ מאי פריך ור"מ היכי אכיל בישרא דלמא ע"י בדיקה מבחוץ קודם שחיטה תרצו דסמיך אמה דפריך פסח וקדשים מא"ל דאי אפשר להפריד העור ולבדוק דאין מום גדול מזה עכ"ל ומשמע דפרידת העור ג"כ מקרי מום והרי גם זה לא נחשב במנין המומים אכן לענ"ד בזה הפי' כמו דאמרינן בסוטה (דף מ"ח) בתחלה היו מסרטין לעגל בין קרניו אתי איהו ובטיל משום דמחזי כי מומא ע"ש וזה ג"כ כוונתם אם בכל קרבן יפריד העור קודם שחיטה אין לך מראה מום גדול מזה ואיכא משום הקריבהו נא לפחתך אבל לא שיקרא זה מום לפדותו ולשחטו בחוץ ולכן הקשו התוספת שפיר דמשכחת חיוב שחוטי חוץ גם בהי' חצי קנה פגום:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |