שדי חמד/כללים/כ/קכ
|
< הקודם · הבא > |
כלל קך) כבוד חמיו. חייב אדם בכבוד חמיו כמ"ש הריב"ה בטויו"ד ססי' ר"מ (וכן בכבוד חמותו כמ"ש מרן חיד"א בברכ"י בשם הפוסקים) כתב רבין חסידא בס' שמע יעקב ריש פרשת יתרו דמשנה זו במחלוקת שנויה בילקוט שמואל ע"פ ואבי ראה גם ראה דת"ק אמר שדוד אמר כן לשאול חמיו ומסיים מכאן שחייב אדם בכבוד חמיו ואמר ר' יהודה דאבי ראה אמר לשאול גם ראה לאבנר ורבנן אמרי אבי ראה אמר לאבנר שהוא אביו באורייתא גם אמר לשאול וכתב שנראה פשוט דלא פליגי רבנן את"ק ור"י אלא במאי דס"ל דחייב בכבוד חמיו כבכבוד אביו מדקרי ליה אבי אבל מודו מיהא דמחייב בכבוד חמיו אלא שאינו בגדר כבוד אביו דאי אפ"ל דאינו חייב בכבודו כלל דהא תניא במכילתא ע"פ וישתחו וישק לו איני יודע מי השתחוה למי ומי נשק למי כשהוא אומר וישאלו איש לרעהו מי נקרא איש זה משה וכו' אלו תוד"ק ובהורמנותיה דמר יש לפקפק דא"כ כל עיקר סמיכת הריב"ה אינו אלא עפ"י המכילתא וא"כ היה לו להריב"ה להביא מזה ועין רואה שכתב חיוב זה מדכתיב ואבי ראה גם ראה כיעי"ש אבל נעלם מעיני דמר דהרב ב"ח שם עמד מרעיד על הפוסקים שהשמיטו דין זה וכתב שטעמם משוה דרבנן פליגי את"ק ואדר"י וקי"ל כרבנן אלא דהריב"ה משמע ליה דגם לרבנן חייב קצת בכבוד חמיו מדסמכו לאביו באמרו גם ראה עי"ש וזה נכון שגם בלא דרשה דהמכילתא מוכח הכי ממילתייהו דרבנן ולכן לא הביא הריב"ה אלא מגם ראה. שור למרן חיד"א בס' ברכ"י שם באות כ' הביא מ"ש הרב ב"ח הנ"ל וכתב דעדיין אנו צריכים למודעי דמאחר שהפוסקים השמיטוהו מה ראה הטור לפסוק דחייב לכבד חמיו וי"ל דכיון דאיכא מ"ד שחייב לכבד כאביו דלא לאפושי בפלוגתא ס"ל להטור דצ"ל דגם רבנן מודו דצריך לכבדו בכבוד בעלמא אלא דאינו חייב לכבדו כאביו מש"ה לא ניחא להו למדרש אבי ראה על שאול א"נ דהטור ראה מ"ש במכילתא וכו' וסבר הטור דהך מכילתא אתיא ככ"ע וכו' אתוד"ק ובעניותי איני מבין איך נתקררה דעתו בישוב הראשון למה שהקשה מה ראה רבינו הטור לקרב את הרחוקים מאחר שכל הפוסקים השמיטוהו והרי הרב"ח גופיה כבר כתב טעם הריב"ה דמדסמכו לאביו במאמר גם ראה משמע ליה דדומה בצד מה לאביו ואם בכל זאת קשיא לן דסוף סוף כיון שהפוסקים השמיטוהו אלמא לא משמע להו הכי למה פסקו הוא מאי אהני לן טעמיה דמר כי היכי דלא לאפושי פלוגתא וכו' דאטו מהפוסקים נעלם דלא מפישינן בפלוגתא אלא דסברי דהיינו בעלמא מסתמא אבל בהא משמע להו דפליגי בהכי וא"כ למה פסק כן הריב"ה שלא כדעת כל הפוסקים ומה שיישב דראה הטור דברי המכילתא ישוב זה השני קשה הימנו כמו שכתבתי למעלה שאם כן היה לו להריב"ה לאתויי מהאי מכילתא מדכתיב וישתחו וכו' ורואה אני שם בשיורי ברכה אות ט"ו שהביא בשם ליקוטי הרב גבריאל איש פיראנסה שבס' עץ החיים דף לק"ט ע"ג שכתב ג"כ שהטור סמך על המכילתא עי"ש ואני עני לא זכיתי להבין דעת קדושים שלשת הגבורים הנז"ל בזה ועל כולם אני תמיה למה לא העירו על מ"ש מרן הב"י ע"ד הריב"ה וז"ל ומ"ש וחייב אדם לכבד חמיו דכתיב ואבי ראה גם ראה דוד אמר הכי לשאול וקרי ליה אבי מפני שהיה חמיו עכ"ל ולא הזכיר לא המדרש ולא המכילתא ומוכח דמשמע ליה דהטור מפקנא אית ליה להאי דינא מגופיה דקרא ממה שקראו אבי וא"כ יש במשמע שיהא חיוב בכבודו ככבוד אביו ממש היפך שיטתם כדעת רבינו הטור וכן יש להעיר על הרב ט"ז שכתב בס"ק י"ט (עמ"ש מרן חייב לכבד חמיו) דכתיב אבי ראה גם ראה ודוד אמר לשאול כן שהיה חמיו וקראו אביו עכ"ל דאחר שראה מה שכתב הרב ב"ח על פי המדרש היה לו לפרש אליבא דרבנן כמו שכתב הרב ב"ח ולא לתפוס השיטה כמ"ד דדוד קראו לשאול אבי רק לומר דמדסמכו לאביו במאמר גם ראה מוכח דיש לו קצת כבוד אלא שאינו ככבוד אביו ממש אלא דלזה י"ל דהרב ט"ז הוצרך לפרש דברי מרן בש"ע לפי מה שנראה מדבריו שבב"י כמובן ומצאתי שהרב מוהריו"ט קריספין בס' בית אהרן בחיו"ד מערכה זו אות ב' הביא שהרב יקרא דשכבי דף י"ד הק' על הטור שפסק כר' יהודה ושביק סברת רבנן וכתב ע"ד שנעלם ממנו דברי הרבנ"ח וכו' אבל ע"ד מרן הב"י יש לתמוה דמפרש דברי הטור דדוד אמר לשאול אבי וכסברת ר' יהודה עי"ש שהאריך לפלפל בדברי הרב שלחן גבוה בענין זה ואין מצוי אצלי ספר של"ג ליו"ד וחידוש הוא שלא ראה דברי מרן חיד"א בברכ"י ובשיו"ב שהמעיין בדבריו יראה שקצת מקושיותיו שייכי גם על דברי מרן חיד"א וע"ד רבין חסידא בס' שמע יעקב הנ"ל ואין להאריך:
עתה השגתי חוברת קטנה בקורת נאמנה לידידי הגאון ישראל חיים דייכעש מח"ס נתיבות ירושלים ונקראה בשם ביאורים בירושלמי למבחן וראיתי שם בצד 584 שמסייע לן במה שכתבתי שלא היתה סמיכת רבינו הטור על דברי המכילתא שכתב וז"ל הטור בסוף סי' ר"מ כתב דחייב לכבד חמיו ויליף לה מדכתיב ואבי ראה גם ראה ועיין במכילתא יתרו פרשה א' וישתחו וישק לו איני יודע מי השתחוה למי וכו' אלא משה לחמיו מכאן אמרו שיהא אדם מוכן לכבוד חמיו והחכם הרא"ה ווייס בביאורו למכילתא שם העיר על דברי הטור הנ"ל דיליף כבוד חמיו מדוד ותמה על מה שהטור עשה מדרש מעצמו אבל נעלם ממנו דברי הילקוט בשמואל א' אות קל"ג אמר ליה דוד אבי ראה גם ראה מכאן שחייב אדם בכבוד חמיו ככבוד אביו ואנו רואים בעליל שהמדרש הזה שחשב על הטור שדרשו מעצמו מדרש חכמים הוא ובכונה שבק הטור דרשת המכילתא ובחר בדרשת הילקוט כי הילקוט השוה כבוד חמיו לכבוד אב שנצטוינו בתורה הקדושה ומלשון המכילתא לא משמע חיוב רק דרך ארץ עכ"ל ולא נטפל הרב יצ"ו לעיין בדברי הפוסקים ובפרטות בדברי הרב בית חדש הנ"ל כמובן ועל כל פנים ראינו שסובר שלא הוציא רבינו הטור את דינו מהמכילתא אלא מדרשת אבי ראה שבילקוט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |