שדי חמד/ה/צח
|
< הקודם · הבא > |
צח הסתכלות בצורות עבודת כו"ם דאסור כתב הג' מוהרנ"ט בקונטרס קובץ על יד פ"ב דהלכות ע"ז ה"ב דנראה מרש"י שבת קמ"ט ע"א דהוא מדר' עי"ש ולא זכיתי להבין שום משמעות מדברי רש"י שם ומרוצת לשון מרן הכ"מ ודברי הרבנים פ"ח ומע"ר וצרור החיים שם מורה דהוא מדאורייתא עיין בד"ק ועיין להרב קהל יהודה דף פ"א ע"ג עמ"ש הרמ"א בסי' קמ"ב סט"ו דדבר שאין מתכוין מותר דנראה דס"ל דאיסור זה הוא מדרבנן ולענ"ד צ"ע גם מה שהכריח בקובץ ע"י ממ"ש בש"ס משום שנאמר והביא בשם הג' ה"ע דשנאמר הוא ילפותא גמורה ומשום שנאמר הוא אסמכתא עי"ש אין מזה הכרח שיהא מדרבנן דיוכל להיות דהדין ההוא הוא קבלה הלל"מ בע"פ ואסמכוהו אקרא עיין להרב אד"ר אות שמ"ט, ותו אף אי מדרבנן קאמר נראה לי דאינו כלל מוחלט ואיכא יוצאים מן הכלל עיין רש"י נדרים דף פ"א ע"ב ד"ה רשב"ג מדאורייתא וכו' ואמרו בש"ס מני רשב"ג היא אע"ג דאתמר בלשון משום שנאמר עי"ש ש"מ דאיכא משום שנאמר דהוא מדאורייתא ואף דמרן החבי"ף בספר נשמת כ"ח ח"א הכריח דמ"ש רש"י הנ"ל מדאורייתא הוא ט"ס וצ"ל מדרבנן מ"מ מדברי הרב פ"ת שהביא שם למדנו דלא שמיע ליה האי כללא וגם הוא ז"ל לא הכריח מזה ועוד עיין להרב מקנ"א במ"ב במערכת השי"ן אות תל"ו שהראה מכמה דוכתי דגם במידי דרבנן נאמר בש"ס שנאמר ולא אמרו משום שנאמר וא"כ לא נפלאת לומר על משום שנאמר דהמצא ימצא כן אדברים שהם מהתו' ועיין יומא דף מ"ב ע"ב ר' אומר וכו' אלא משום שנאמר אותה לבדה ומוכח שם דהוא מדאורייתא דת"ק נמי דריש אותה לבדה אלא דדריש טעמא דקרא עי"ש ועיין נדרים דף ע"ג ע"א ר"י אומר וכו' אלא משום שנאמר וכו', ובדברי הר"ן ז"ל שם וק"ל ועיין קידושין דף ו' ע"א האומר לקוחתי ה"ז מקודשת משום שנאמר כי יקח איש, ובפסחים דף ה' ע"ב בבתים עובר משום בל יראה ובמכות דף י"ו המשהה נקביו משום בל תשקצו וכן מאן דשתי בקרנא דאומנא וכמה דיות נשתפכו אם הם מדאורייתא עיין מה שרשמתי במערכת הבי"ת אות י"ח ואות צ"ה ולא הכריחו מדאמרו משום בל תשקצו ויש לחלק בין כשאומרים משום שנאמר וכו' לכשאומרים משום לבד. אחר זמ"ר הראני תלמידי החביב לנצ"ח הי"ו מ"ש בתפארת ישראל (פיה"מ) בסוף פ"ח דמסכת ברכות שיש כמה מקומות שאמרו בש"ס משום (בלא שנאמר) והם דאורייתא ויש מדרבנן ועיין ר"פ שני דסנהדרין משום שנאמר ומן המקדש לא יצא ובפיסקת הש"ס:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |