חות יאיר/רלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:24, 20 באוגוסט 2018 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה ראשונית לא מוגהת, מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמות בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


חות יאירTriangleArrow-Left.png רלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשר שאלתני בדבר חילול שבת הנעשה בשריפה האם ראוי לגזור תענית על הצבור כי חטאת הקהל היא ודאי דחובה לא קא מבעיא לך דאין דבר נעלם ממך ממ"ש בהג"א פ"ד דעירובין.

ובתה"ד סי' נ"ח ובפסקיו סי' ס' דאין איסור כלל אדרבא הזריז ה"ז משובח ואם שאלתך באם חיללו שבת כדי להציל ממון ולא הי' סכנת נפש כלל פשיטא דצריך כפרה ומבואר גם זה בפסקי מהרא"י שם ובהגה' ש"ע סי' של"ד ואם דעתך שיש חשש איסור דאע"פ דהיה פקוח נפש מ"מ נעשה ע"י כבוי זה הצלת ממו גם כן זו א"צ לפנים דאין חשש בזה כבגמ' פ' יוה"ך דפ"ד ע"ב ראה תינוק שנפל וכו' ואע"ג דצייד כוורא וכה"ג טובא שם.

ובאם רצונך משום חומרא בעלמא דמצינו מצוה דצריכא כפרה כמ"ש התוס' פ"ק דתענית די"א ע"א וריש מס' נזיר ע"ב גבי נזיר וכן בגמ' פרק זה בורר סוף דף כ"ו סברי מצוה קעבדו ומ"מ סברי כפרה עבדי להו גבי קוברי מת ביו"ט ובפ"ק דמ"ק דרז"ל על כל הטובה דאחיל להו טעון יוה"ך אע"פ דדרשו ק"ו להתיר וק"ל וק"ו דאורייתא ש"מ דמ"מ צריך כפרה ומצינו פלוגתתא כה"ג גבי טומאה אם דחויה בציבור או הותרה לציבור וכן שקיל וטרי הב"י סי' שכ"ח בכה"ג על פיקוח נפש בשבת ומסיק דשבת דחויה אצל פיקוח נפש וא"כ נראה דיש סברא דצריך כפרה וכן לענ"ד כל מקום שאמרו גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה צריך כפרה אני אומר דבחילל שבת משום פיקוח נפש נהי דטוב ונכון ליחיד ההוא לענות בצום נפשו דלא יהא אלא רשות והרי רב הונא דאתהפך ליה רצועה דתיין וצם מ' יומין בפרק אלו מגלחין דף כ"ה ובפ"ג דחגיגה דכ"ב על מ"ש בושני מדבריכם שמאי הושחרו שני ר"י מפני התעניות וכן בנזיר דנ"ב כל ימיו הי' מטמא אם משמת חזר בו איני יודע ע"ש מ"מ באשר ראינו דחשו רז"ל גבי פיקוח נפש טובא ואמרו הנשאל ה"ז מגונה ואין עושין דברים אלו ע"י נשים ועבדים ופי' הר"ן שלא יאמרו.

הרואים בקושי התירו חילול שבת בפ"נ מכ"ש אם ישיב המורה להשואל שיתענה ומכ"ש אם יגזרו תענית על הציבור דיש חשש פן תכשילם להבא דממנעי ולא עבדי כי יחדלו מלכבות וכה"ג לכן אין להורות כן ומכ"ש לגזור תענית בצבור והמחמיר אינו אלא מיקל ומן המתמיהין

וכ"ש אם לא חיללו במלאכה דאורייתא רק בטלטול כלי שריפה ובכה"ג וכ"ש אם לא נתנם רק לשואבי מים ונותנה לחבירו גוי וחבירו לחבירו דלא הוי רק שבות דשבות וא"צ תשובה כלל.

נ"ל יאיר חיים בכרך.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.