שו"ת חתם סופר/ב/סג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת חתם סופר ‏ ב סג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שלום להרב המא"הג חו"ש כמו"ה משה ני' אב"ד דק"ק מארטין וגליל טארץ יע"א: -

יקרתו הגיעני נידון צאן שנכנס מזיק ביניהם והומתו ששה ושנים מאותן המומתים נאכל מכל א' קצת ושארי נמצאים שלימים וטובים בלי שום חבלה ונזק וההפסד מרובה ומעלתו פתח פתח להיתרא. א', דבד"ה חולק על רשב"א וס"ל לא אזלי' בתר מצוי להחמיר ותלי' בכלבא, ב', שהיה קצת פרצה בחצר וגדר נמוך שהיו יכולים לברוח ולהציל עצמן, ג', כיון שהמיתו ששה י"ל נח רוגזיה ולבסוף קאמר מעלתו אולי נכבשינהו וניניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש: -

מ"ש מרובא פריש מאיזה רוב הא כולם בספק וקיי"ל אם א' נתערב ופריש מרובא עכ"פ שנים האחרונים אסורים והכא כמה נשאר באחרונה לאיסור לא ידענו כמה נכנס בספק: -

מ"ש כיון שהומתו נח רוגזי' ונתלה בלשון רש"י שכ' קטע רישי' דחד מינייהו נח רוגזיה בה"ני משמע שהומתו רבים במח"כ טעות נזדקר ליה בלשון רש"י וצ"ל נח רוגזיה בהכ"י וכן הוא ברש"י שברי"ף והוא פשוט דאין דרך רש"י להוסיף על לשון הש"ס אבל מ"מ אמת נכון הדבר מסברת חוץ דאפי' הומתו רבים הותרו כולם ובתנאי שהומתו לפני הדורס אבל אם פצעם ואח"כ מתו והדורס לא ראה נקמתו לא מהני ובזה מיישב צ"צ לשון האו"ה ואמת נכון הוא ובנידון שלפנינו שנים שנאכל מהם הומתו לפני הדורסים אבל אינך נמצאו נשוכים במקום סימנים ומאן לימא: שמתו בפני הדורס: -

מ"ש שהיה פרצה בחצר היינו מקום הגדר נמוך שהיו יכולים לברוח היינו ע"י הדחק להיות מטפס ועולה. קשה לסמוך על זה נהי מחמת אימת המזיק היו מטפסים ועולים על הגדר במקום שהוא נמוך אבל אם היה כן איך חזרו לחצר אח"כ כי אין דרכם לכנוס בפרצה דחוקה ולהעלות ע"י גדר על מגן: -

אך מ"ש מעלתו בפלוגתת רשב"א והרא"ה בתולין במצוי מזה נדבר אי"ה כי פר"מ במ"חכ לא חזי שפיר הנה הרשב"א בתה"א כ' יען א"ר אשי מי לא א"ר ס' כלבא ס' שונר' אימר כלבא ה"נ ספק קני' ס' שונרא אימר קני' דה"פ דאי לא היה בפנינו קני' ושונרא היה תלי' במה דשכיח ואי שונרא שכיח טפי מקני' במקום הזה וכן שונרא טפי מכלבא הוה תלי' במצוי אבל כיון ששניהם לפנינו ולענין פציעה אין חילוק כי החיכוך בקני' שכיח כמו בשונרא וה"ה כלבא ושונרא ע"כ שרי' הא אם אינם לפנינו תלי' במה דשכיח טפי ושוב מייתי ראי' מבר אוזא דרבא וכ' דראייתו הוא רק למ"ד ושט אין לו בדיקה בחוץ אלא לס' דרוסה יעיי"ש ר"ל אע"ג דלאידך שיטה ליכא ראיי' מ"מ כיון דראיי' לשיטה זו דס"ל דתלי' במצוי להחמיר א"כ בהא לא פליגי עיי' בפנים ויראה כן ומעלתו האריך לתלות זה ברש"י וריב"א ואיננו: -

ובב"ה פליג על רשב"א בסברא דס"ל שונרא עלולה יותר מקני' וכלבא וא"כ כששניהם בפניהם נמי שונרא מצוי טפי אפ"ה אזלינן להקל בדרוסה: -

ובמתני' דמס' מכשירי' תינוק שנמצא בעיר שישראלים וגוים דרים שם ומייתי ליה ספ"ק דכתובות פליגי לרבנן אזלי' בתר רוב גברי ור"י אזיל בתר רוב משליכים ויע"ש ברע"ב ותי"ט וקיי"ל כרבנן ובסוגי' דראוהו מדברת דאזיל ר"ג בתר סברא אשה מזנה בודקת ומזנה אפי' נגד רוב פסולים משום שמצוי יותר שהאשה בודקת ואינה שומעת לפסול נוטה קצת לסברת ר"י דאזיל בתר רוב משליכים נגד רוב גברי אבל ז"א התם משום צירוף אלים ליה ברי הוה הרוב כמע"מ ושוב יכריע סברת מצוי האשה שבודקת ומזנה והה"נ בעיר שמחצה על מחצה ישראלים וגוים מודה דאזלי' בתר רוב משליכים מיהו י"א התם טעמא דת"ק משום שנת בצורת [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סימן ט' י']: -

ע"כ הכא בין לרשב"א בין לרא"ה לא פליגי דאזיל בתר רוב גברי ואי הוה שוה בשוה אזלינן בתר טבע הענין והכא בדרוסה פליגי לרשב"א ס"ל דרוסה הוה ככל אי' דעלמא ורא"ה ס"ל להקל בדרוסה ופלוגתתם תלי' בסברא רשב"א ס"ל אין ס' לתלות יותר בשונרא מחיכוך קני' ונשיכות כלבים ע"כ תלה להקל אבל אי לא הי' לפנינו הי' הולכים אחר רוב אי רובקני' וכלבא במקום ההוא מותר ואי לאו אסור והרא"ה ס"ל אפי' שניהם לפנינו מ"מ מצוי דהשונרא דורס יותר ואפ"ה אזיל לקולא ש"מ לא אזיל בתר מצוי להחמיר בדרוסה וא"כ בנידון שלפנינו מותר ממ"נפ הא לא ראינו שום מזיק ודורס לפנינו א"כ להרא"ה דס"ל אפי' הי' לפנינו כלב וזאב שמצוי לדרוס מ"מ לא אזלי' בתר מצוי' להחמיר ולהרשב"א דאזלי' בתר מצוי ואי הי' כלב וזאב לפנינו הי' תלינן בזאב להחמיר מ"מ כיון שאין לפנינו תולי' ברוב כלבים המצויים בשכונתינו ביישוב יותר הרבה מזאבים וכת"ק דר' יהודה דאזיל בתר רוב גברא ולא בתר טבע הענין נמצא דיש להתיר בהפ"מ: -

מ"מ קשה לסמוך ע"ז לבד הנה הטור סתר עצמו דבסי' נ"ז פסק בס' דרוסה כר"ת דנכבשינהו וניידי וכ"כ ביש"ש דבדרוסה בלא"ה יש להקל מכמה ספיקות סמך הטור על ר"ת משא"כ בסי' ק"י ומה שנדחק שמה הגאון מוה' שכנא בהגה' רמ"א היינו משום שהטור פסק גם באו"ב כר"ת והתם ליכא לשנוי' הכי עיי"ש: -

נמצא י"ל הכא נכבשינהו וניידו אך שנים אחרונים אסורים ולא ידענו כמה יען בלא"ה יש לנו היתר דלעיל בואו ונסמוך על הגאון בתשו' מהרמ"ל ז"ל בתשו' סי' ק"ד ששיער שנכנסו ג' זאבים וכו' למרבי' הצאן ומצא ט"ו מתים ואמר מסתמא לא פגעו בכולן ונאמר שפגעו בשלשים וע"ז שיער החלב לבטל בס' בחלב פרות עי"ש - והואיל ונפיק מפומי' דגברא רבה לא יאונה לו כל און הרי שיער לג' זאבים שהמיתו לפנינו ט"ו יהיב להו עוד שלשים מגיע לכל א' ט"ו והנה בנידון שלפנינו שאכלו משנים מכל א' קצת על כרחך הי' כאן ב' זאבים כל א' אכל משלו דאלו זאב א' מ"ט לא אכל הכל מאחד אע"כ ב' הי' והמיתו ששה מגיע לכל א' עוד י"ב נמצא הספק על כ"ד ואם נכבשינהו ונידינהו ישאר באחרונה מ"ח שהם ב"פ כ"ד וא' יותר יותרו א' לא' הנפרשים וטוב למכור לנכרי מ"ח מהצאן אשר ישאר באחרונה יהי' איזה שיהי' באופן שא"א ליטול מהם שהרי נמכרים הם להגוי וחלילה ללמוד מזה למקום אחר שאמרו שנים האחרונים אסורים כי אין לנו לחדש המצאות להקל אך הכא בלא"ה יש צדדים להקל נ"ל כנ"ל: -

ויען הוא הפ"מ נכנסתי בפרצה דחוקה ואחתום בברכה א"נ. פ"ב עש"ק כ"ט למב"י תקצ"ד לפ"ק - משה"ק סופר מפפ"דמ.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---