רא"ש/חולין/ז/כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רא"ש חולין ז כט

פסקי הרא"ש - חולין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמר רבי חייא בר אבא אריב"ל משום בר קפרא כל איסורים שבתורה בששים. פירש רש"י היכא דבדקינן ולא יהיב טעמא אי נמי דליכא למיקם אטעמא כגון מין במינו. אבל היכא דבדקינן ויהיב טעמא לא בטיל. כדאמר בכמה דוכתין ולקמן נמי אמרי' יש בהן בנ"ט בין שיש בהן להעלות בא' ומאה בין שאין בהן וכו' אסור אלמא טעמא לא בטיל. וכי לא יהיב טעמא בעינן ס' לבטל דקתני סיפא אין בהן להעלות במאה וא' כו' מותר. ואמר אין בהם להעלות בק' וא' אלא במאי לאו בס' אלמא כי לא יהיב טעמא נמי בעינן ס' למר וק' למר עכ"ל ומשמע מתוך פירושו דכל היכא דאיכא למיקם אטעמא לא סמכינן אששים עד דטעמיה ליה תחלה. אי דהיתירא כהן. ואי דאיסורא קפילא אי איכא קפילא. ובפחות מששים לא אזלינן בתר טעמא. וההיא דכילבית באילפס לעיל סימן כה היה בו ששים ואמר רבי יוחנן ליטעמיה קפילא ואם נותן טעם היה אוסרו אע"פ שהיה בו ששים. ולישנא דסמכינן אקפילא לא משמע כן. דאם היה בו ששים מאי רבותא דסמכינן עלה. אלא משמע דסמכינן אטעימה דידיה אפילו בפחות מששים וכן טעים ליה כהן משמע להתיר בטעימתו אפי' בפחות ממאה. וסתמא אמרינן בכולי הש"ס וכל איסורין שבתורה בששים וא"צ לחזור אחר דבר אחר להתירו כשיש בו ששים. וכן משמע לעיל דאמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא ואמור רבנן בששים. מין בשאינו מינו דהיתירא בטעמא דאיסורא בקפילא. מין במינו דליכא למיקם אטעמא א"נ מין בשאינו מינו וליכא קפילא בששים משמע דלא הוזכר ששי' אלא היכא דליכא למיקם אטעמא אבל היכא דאיכא למיקם אטעמא לא מצריכינן ששים. ואי לא יהיב טעמא שרינן ליה אפי' בפחות מס'. ומה שהבי' רש"י ראי' מההיא דגריסין לקמן צט. דאסרי' עד ס' למר ומאה למר אפילו כי לא יהיב טעמא לאו ראיה היא דהכי פירושו בנותן טעם בידוע כגון שטעמו כהן בין שיש בהן להעלות במאה ואחד בין שאין בהן להעלות במאה ואחד אסור דטעמא לא בטיל אין בהן בנותן טעם בידוע כגון שלא טעמו כהן בין שיש בהן להעלות במאה ואחד בין שאין בהן וכו' מותר אין בהן להעלות במאה ואחד אלא בכמה לאו בששים אלמא בששים שרינן בסתם. וסמכינן אהא דלא יהיב טעמא יותר מששים. וכן דעת התוספות כמו כן כי הקשו אהא דבעי למידק מההוא דגריסין דף צט. דבטל בששים דילמא הא דבטיל הכא בששים היינו דטעמו כהן. ואפילו בפחות מס' היה בטל אי טעמו כהן ולא יהיב טעמא אבל בסתמא בעינן מאה לבטל:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.